יעקב שמאי

אנדריי אוזן הכרתי את יעקב בפעם הראשונה בהיותי בחור צעיר בתחילת . הייתי יו"ר ועד עובדי עיריית באר שבע – הוועד הגדול 80- שנות ה ביותר באזור בזמנו ואני עדיין לא יודע איך הגיע אליי יעקב והזמין אותי לפגישת ההיכרות בהיותו יו"ר סיעת תכלת-לבן בהסתדרות. לאחר אותה פגישה הציע לי להתמודד בבחירות להסתדרות במרחב הנגב. בזמנו, ההתמודדות הייתה בפריימריז בקרב חברי בוחרים. 6000 הליכוד שהיו חברי הסתדרות. הגיעו לבחור כמעט קולות והמועמד 2831 התוצאה הייתה צמודה ביותר – אני קיבלתי קולות. המפסידים לא קיבלו את התוצאות והוגש 2817 – השני ערעור. יעקב החליט על ספירה חוזרת והתקבלו אותן התוצאות. מאותו הרגע יעקב התגלה במלוא גדולתו, ביושרו ובעמידתו שלא ניתנה לערעור כי אני המועמד – כי כך הוא האמין, שזו האמת. מאז נהיינו חברים, תמכתי בו בכל מערכה שניצבה בפניו אז, וכמובן זו הייתה אמונתי – האיש ראוי לכל תמיכה משום יושרו ותכונותיו שקשה למצוא אצל פוליטיקאים. הקשר בינינו לא נותק, ובאחד הימים פנה אליי במערכת הבחירות לפריימריז למועמדים לכנסת וביקש ממני להביע תמיכה ביריב לוין. כששאלתי אותו "מה לך ולו?" הוא ענה לי שהוא חתנו, שהוא מאוד גאה בו וכמובן, עשיתי כך מתוך הערכה ליעקב. מובן שלאחר מכן לא התאכזבתי, גיליתי כי יריב מוכשר בפני עצמו ולראיה כבר היום הוא מכהן כשר בממשלת ישראל, והדרך עוד לפניו. יעקב תמיד היה גאה בהצלחתו של יריב. מבחינתי יעקב היה מודל לחיקוי בכל הקשור לנאמנות וליושר ציבורי, וכך הוא יישאר. נמשיך לתמוך ביריב חתנו הן בזכות בקשתו אז והן בזכות כישוריו של יריב יבדל"א. האובדן לרעיה ולבנותיו קשה אבל דעו לכן שהוא היה איש משפחה למופת ותמיד התגאה במשפחתו. יהי זכרו ברוך.

180