שני חצאי חיים וילדות אחת - שלמה ושושנה דובדבן / יהודה דובדבן

לגיבוי בהמשך? האם היתה זו עצה שקיבל מהר מהר עוד בטרם נחקר או תוחקר? או שמא חלילה עדותו שופצה בהמשך? מתי התארגנו המא״זים והשפיעו, האם תוך שעה באותו יום? אלו שאלות שלא יהיה להן מענה לעולם, ואולי טוב שכך, יותר בריא לכולם, שכבר אינם בעולם הזה. והחשיפה הזאת בספר, לספר הכול לכל העולם ואשתו מראיין: אחרי כמעט יובל? איך אומרים? ״אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב שלמה: ביותר״ כפי שאמר אחד לואי ברנדייס, משפטן אמריקאי. אחת ולתמיד הגיע הזמן לשים סוף לשמועות, לרכילויות ולחוסר הוודאות גם במחיר חשיפה מלאה שלנו. אני שמח שהחלטתם להציג לכולם, לבני המשפחה ולאנשי המשק, את כל האמת שלנו, את העובדות והמסקנות שלנו, גם אם זה לא בהליך משפטי רשמי. הרי לפי מה ששמעתם מצעירי המשק של אז, לכל אחד זכור סיפור אחר, לכל אחד זכורה שמועה אחרת מנעוריו על תאונה, על מעשה עצמי, או השד יודע מה אבל נראה לי שגם בבתי המעורבים והמקורבים לא דיברו על זה. למיטב הבנתי היתה שתיקה והשתקה של חוג יודעי דבר במשק, בוודאי לגבי ה״קנוניה״ לכאורה, אז הגיע זמן לשון. אין לי ואין לכם מה להתבייש בחשיפה הזאת. טוב, נגמר, ומה אתה רואה היום? מראיין: שלמה, ושושה מהנהנת בהסכמה: קודם כל הכי חשוב, בסוף כל ילדינו עזבו את המשק כמו שקיוויתי, והשאירו רק את המשבצת הירוקה בזיתים שייכת להם ולנו. שום הפרטה ושיוך לא יזיזו אותנו משם. העיקר שלכולם יש תריסים בבית ובלטות על הרצפה. רגע, שושה: מה זה תריסים חשמליים ומה זה ריצוף קרמיקה או פרקט? עוד לא שמעתי דבר כזה! והכי חשוב, הם לא גרים בחור של רוכלים. יהודה הגשים את חלום המושב שלי לבד בלי שבאתי שלמה: לעזור לו ובלי בננות, התחתן עם החוכמה וההשכלה של אריאלה וביחד הצליחו לצאת מהבוץ החקלאי לקריירה חינוכית וביטחונית. היתה להם שכנה רוסיה שלימדה את ה״אלמנטים״ אריאלה שושה:

178