שני חצאי חיים וילדות אחת - שלמה ושושנה דובדבן / יהודה דובדבן

אירוסין בּבָארי מעולם לא שמענו ולעולם לא נדע כיצד ומתי זה קרה במחנה ליד בארי, אם בעת פעולה חינוכית של קבוצת ״למקור״, או תוך כדי ערב שירה ציונית וריקודי הורה, שם הפרטיזן הצעיר את עיניו על הבחורה הסלובקית היפה. האם הציע לה חברות? מה היא אמרה בביישנות אופיינית? האם יצאו בליל ירח מלא אל חוף הים האדריאטי? האם רק הציע לה לרקוד והיא נענתה אל מול פניו הצעירות ואוזניו הרחבות? כך או אחרת, הזוג הצעיר מאוהב ומתארס כפי שעולה מההקדשה שכתב הבחור הנרגש מאחורי תמונתו ״לזיכרון לכלתי היקרה שושנה מיום האירוסין מוצ״ש כ״ז טבת תש״ז, באהבה שלמה זלמן״ (התאריך )18.1.1947 הצעת הנישואין לא אחרה לבוא ובמחנה נערך טקס החתונה של שני פליטי שואה יתומים, אשר השפה שחיברה ביניהם מלבד האהבה, היתה הונגרית מעורבבת ביידיש עם מושגים חדשים בעברית. חתונתם נערכה במחנה כשהם מלווים בחבריהם וחברותיהם לנדודים ולהעפלה. שושה-שושנה לבשה חצאית לבנה וחולצה לבנה, זר פרחים לראשה, על פניה הינומה מחיתול לבן של תינוק, בידיה אחזה הכלה

32