שני חצאי חיים וילדות אחת - שלמה ושושנה דובדבן / יהודה דובדבן
כסף – יש קיּבע-יפה, יש כסף – אין קיבע-יפה״ וכאשר השכנים יצאו לחצר ורחשו בלילה בחושך מול החלון, קראה לעברם שושנה ביידיש רצוצה במבטא הונגרי ״וָאס קֹומֶען זי מַאכְן דֹורְט אין הֹושֶך״ (מה אתם לעשות שם בהֹושֶך?) שדרוג נוסף של הדיור היה מעבר המשפחה לרחוב הברושים בזיכרון ושכירת הקומה השנייה של בית צר וגבוה עם מדרגות עץ חיצוניות. הבית כלל מטבח ושני חדרי שינה. בקומת הקרקע גר חבר משפחה עם אשתו וביתו ובחצר המשותפת בווילה רחבת ידיים התגוררו בעלי המגרש ושני הבתים, משפחת צוקרמן הזיכרונית הוותיקה. הבתים שכנו בצמוד לחצר ״בית דניאל״, שהיה בשעתו קונסרבטוריון ובית הארחה לאמנים ואנשי רוח, ואשר לימים שימש מרכז כנסים של האוניברסיטה הפתוחה. אני מרבה לטייל בזיכרון ולבקר בבית הזה שבו נולדתי, אני זוכר אותו כמו שהוא מאז עד היום. מראהו המוזר משהו, כזה גבוה וצר וישן, לא השתנה מאז והנוסטלגיה שלי חוגגת. במשך שנים רבות , עמדו הווילה והבית הצר שוממים, 2023 ועד כתיבת שורות אלה ב נטושים ונעולים ואנחנו תוהים למי הם שייכים, למה הם עזובים ומדוע לא נרכוש אותם אנחנו, אם יבקשו עבורם מחיר זול. סתם דמיון משעשע. באותה תקופה שלמה המשיך לעבוד בדואר ושושה עבדה כפועלת ביקב ״כרמל מזרחי״ בזיכרון, בקו ּבִיקּבּוק היין, מילוי הבקבוקים וסגירתם בפקק ושעווה.
בית צר וגבוה בחצר של צוקרמן. זיכרון יעקב שלי
39
Made with FlippingBook Annual report maker