שני חצאי חיים וילדות אחת - שלמה ושושנה דובדבן / יהודה דובדבן

באוקטובר הפך להיות יום גייסות 31 - בצה״ל. יום הקרב על הסכר השריון. מ״פ א׳ משה בריל קיבל על לחימתו את עיטור העוז, ואילו פלוגה א׳ זכתה לתואר ‘הפלוגה ששינתה את ההיסטוריה בשריון׳, קיבלה צל״ש כללי ממפקד חטיבה שבע אורי בן ארי (ויקיפדיה) שהפך להיות לאחר המלחמה מפקד גייסות השריון. עם שובו ממבצע סיני הביא לנו אבא כמזכרת תרמיל פגז של תותח נ״ט מצרי, פריט שהיה אמור לשמש בבית אגרטל גבוה, אבל החרמנו אותו כצעצוע מעורר קינאה והוא שימש בסיס לאוסף פריטי תחמושת ריקים ומשומשים, שליקטנו בשטחי האימונים שעל ״ההר״, בין ניר עציון לכרם מהר״ל. את אוסף הזנבות של פצצות מרגמה וררנ״ט, תרמילי כדורים ושאר אבזרי לחימה, הצגנו בתערוכת תחביבים שנערכה בניר עציון בחנוכה אחת, כאוסף ותחביב ייחודיים ומעוררי סקרנות, בחברה חובבת הביטחון שהקיפה אותנו בניר עציון. , כאשר זימן 1972 ריגוש מיוחד עברתי בשירותי הצבאי בשנת אותי הגורל למתחם סכר הרואיפה שהיה בשליטת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים. השתתפתי אז בתמרון צבאי גדול בשם ״תרגיל עוז״ שבו תורגלה צליחת מכשול מים באגם של הסכר. האגם ייצג את תעלת סואץ, שאותה התאמן צהל לחצות בבוא העת. חטיבה ,1972 שבע שבה שירת ולחם אבי בשעתו, ובה שירתתי אני בשנת היא שתרגלה את הצליחה באמצעים שעמדו אז לרשותנו, כמו גשר הגלילים, התמסחים והדוברות, כאשר פלוגת החרמ״ש אליה השתייכתי, המכונים זלדה, ואנחנו M113 תרגלה צליחה בנגמשים האמפיביים שייטנו לנו באגם בכלים המשוריינים ההם, באגם הרואיפה שאבא השתתף בכיבושו. , הוחלט לשלב את אבא 1957 לאחר מבצע קדש בשנת הצרפתיים שזה עתה נרכשו והחלו AMX13 בהסבת צוותים לטנקי להגיע לישראל. אבא וחברו יעקב רון מניר עציון נבחרו עם אחרים לצאת לצרפת לאימוני הסבה בבסיס צבאי צרפתי. כחלק מדרישות המדינה בטרם הוצאת דרכון, נדרשו חיילי המילואים לעברת את שם משפחתם. כך שינה אבינו את שם משפחתנו מקירשנבוים שפירושו עץ דובדבנים לדובדבן. יש אומרים שהבן אילן שנולד באותה תקופה

55