שני חצאי חיים וילדות אחת - שלמה ושושנה דובדבן / יהודה דובדבן

שמצאו חן לאסתי וחנן ונוצר קשר חם וטוב עד כדי ביקור בביתם בלונדון. לימים כאשר אסתי וחנן שהו בכנס בווינה, הם ״קפצו״ לביקור בסלובקיה הסמוכה על פי הכוונה של אווה מלונדון, שם ליד הכפר הורנה סליבי אמרו קדיש על קברים של משפחת מילר, צילמו את האיטליז של סבא רבא שלנו וביקרו בביתה של אדי אלמנתו של האשי בגאלאנטה. כשאנחנו מצוידים במידע הבסיסי מאסתי אודות 2008 בשנת אדי וביתה הרוקחת, יצאתי עם אריאלה לטיול שורשים סלובקי. את הקצבייה מצאנו וצילמנו וחיפשנו לשווא בגשם שוטף מצבות עם שם מוכר בבית העלמין הלא נכון. אבל אווה הרוקחת סיפקה לנו הרפתקה משעשעת בסגנון חפש את המטמון בגאלאנטה עם בליל של שפות, כאשר אריאלה מובילה באנגלית, אני מגמגם בהונגרית מתוצרת שפיר והמקומיים בכלל שולטים במקומית, סלובקו-הונגרית. בתור התחלה מצאנו בית מרקחת במרכז העיר ושאלנו על מילר אווה, הרי ברור שכל הרוקחים בעיר חברים זה לזה. אכן כן, נענינו בחביבות, מכירים אותה והיא גרה לא רחוק מכאן ולהלן הכתובת. אנחנו מגיעים לבניין רכבת מכוער עם חמש כניסות, לך תחפש את השם מילר בכתב יד סלובקי על האינטרקום המתפרק וסבך החוטים שתלוי ליד כל כניסה, אז לא מצאנו מילר. גברת חביבה עם סלים שעברה במקום פתרה עבורנו את החידה והצביעה על הלחצן הנכון, אבל אין קול ואין עונה לכל צורות הלחיצה באינטרקום שניסינו בכל האצבעות ובכל השפות. המסקנה המתבקשת, הרוקחת כנראה לא בבית. אנחנו לא מוותרים ופותחים במסע דילוגים בין בתי המרקחת בעיר, מי ברגל מי ברכב השכור, כי הרוקחים מכירים זה את זו ושולחים אורו Klokner Patika אותנו מפה לשם. בפארם הרביעי שנקרא עיניה של העובדת שקיבלה את פנינו, כי אכן הגענו לבית המרקחת הנכון. לא, היא לא הרוקחת שחיפשנו כי אווה ביום חופש בביתה, אבל מייד נתקשר אליה לבשר על האורחים מישראל. אווה כמובן בבית, בכתובת שבה התחלנו לחפש אבל האינטרקום הזה מקולקל כבר זמן רב והיא מצווה עלינו לא לזוז, מספיק התברברתם היום והיא באה ברגל לנווט אותנו בחזרה לביתה.

99