יהודה שטרנפלד
יהודה שטרנפלד
רועי | סבא
רוב הזמן תקשרנו בעיניים, מאז שירדה יכולתך לדבר. שנינו עם חיוך גדול, לכלולית בעיניים, אתה גאה בי על מי שנהייתי ואני גאה בך על מי שהיית. למען האמת, קצת מעורר קנאה לשמוע את כל הסיפורים מהדודות ובנות הדודות, כל אחת והזכרונות שלה מהחוויות המשותפות. כשאני מנסה להסתכל לאחור אני מבין שבשנים האלו או שהייתי קטן או לא קיים בכלל. אני זוכר לפני המסע שלי לפולין הגעת אלי לתיכון להרצות מול כל השכבה. הפתעת אותי ואת אמא, כבשת את ההיגיון ואת מצבך הפיזי והרצית בגאון מול כל השכבה שלי. פייר, לא זכור לי ששמעתי אותך מדבר בכל כך צלילות וחדות מימי. באירוע הזה באמת פעם ראשונה שהתחלתי להבין מה עבר עלייך בחיים. תחושות הגאווה לעמוד על האנדרטה אותה הצבת בבית העלמין בלודג׳ לא תשכח לעולם. תודה שדאגת לי תמיד, תודה על הדמי כיס המוגזמים בכל חג, תודה שתמיד התעניינת גם כשכבר היה לך קשה למצוא את המילים, תודה שכעסת על ההורים כשהם לא נתנו לי כסף לטיול הגדול והלכתי לעבוד במפעל, תודה שתמיד היית גאה ומאושר מכל דבר חדש שסיפרתי לך שאני עושה, תודה על המשפחה והשבט המדהים הזה. הלוואי ויכלתי לזכור רגעים מימים בהם היית צעיר יותר. אוהב, מתגעגע
146
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online