שיח דקלים -עלון ישיבת הסדר נווה דקלים - גיליון מספר 7 - סוכות התשפ"ד

חג סוכות התשפ"ד ׀ 7 ׀ מס' עלון ישיבת הסדר נווה דקלים שיח דקילם

הבל הבלים הכל הבל? ראש הישיבה - הרב דוד גבריאלי שליט"א

והישוב נצר חזני-איתמר יפת) ומסביר שהבל הכוונה כמו הבל הפה שהוא הגילוי החיצוני של חום האצור בפנים דהיינו חיצוניות שמגלה על הפנימיות ממנו היא באה, וכדברי חז'ל- 'תורה שאדם למד בעוה"ז הבל היא בפני תורתו של משיח'. ובודאי אין כוונתם לומר שהתורה שבידינו היא דברי הבל חלילה אלא שתורתו של משיח תגלה לנו רבדים פנימיים המראים שכל מה שבידינו היום הוא בבחינת החיצוניות של מה שנזכה לראות בתורה הפנימית של המשיח. וזהו גם סיום המדרש המובא לעיל 'הדא דתימר בעם הארץ אבל בבני תורה כתיב והמלך דוד זקן'. ואם כן לכך מתכוון שלמה המלך ע'ה באומרו לאדם: אל תביט על העולם ותגיע למסקנה שמה שאתה רואה זה הכל ואין עוד, אלא דע לך שכל המציאות היא גילוי לעולם פנימי ועמוק שאיננו נראה במבט ראשון וחיצוני. או אז יקבלו חייך משמעות גדולה ורצון עז לחשוף ולהתחבר לאותו עולם נסתר ולקבל ממנו את המבט הנכון והאמיתי על עולמינו הזה שבחג הסכות נמצא בנקודת שיא של איסוף התבואה והפירות ומחפש את התוכן הפנימי והמשמעותי של החיים.

נהגו בחלק מקהילות ישראל לקרוא מגילת קהלת בסכות. הפסוק הפותח את תוכן הספר קשה מאוד 'הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל לכאורה הבל' 'ר' שמואל בר רב יצחק מתני ובמדרש קהלת (א,ג) לה בשם ר' שמעון בן אלעזר-שבעה הבלים שאמר קהלת כנגד שבעה עולמות שאדם רואה, בן שנה דומה למלך...והכל מחבקין ומנשקין אותו,בן שתים ושלש דומה לחזיר שפושט ידיו בביבין, בן עשר קופץ כגדי, בן עשרים כסוס נהים משפר גרמיה ובעי איתתא,נשא אשה הרי הוא כחמור, הוליד בנים מעיז פניו ככלב להביא לחם ומזונות מבט 'פאסימי' מאוד על הזקין הרי הוא כקוף..." חייו של האדם וכן מובא באותו מדרש שרומז הפסוק לשבעת ימי בראשית והרי עליהם נאמר 'והנה טוב מאוד' ולא הבל. וכן שואל הזוה"ק (פרשת בא דף לט.) על הגדרת שלמה המלך את חייו עצמו 'ימי הבלי' אף שעסק התורה,בחכמה ודן דין אמת. את עומק תשובת הזוהר מבאר ר' יצחק עראמה זצ'ל הי"ד (רבה של נצר חזני בגוש קטיף נרצח שם על קידוש ד) בספרו קהילת איתמר (נכתב לזכר בוגר הישיבה

1 ׀ סוכות התשפ"ד שיח דקלים ׀ עלון ישיבת הסדר נווה דקלים

דבר מנכ"ל הישיבה שלמה ונחוצקר

" אני לדודי ודודי לי" – אלול סיימנו זה עתה את חודש אלול חודש הרחמים, חודש המאופיין בסיומה של שנה ובבקשת סליחה ורחמים שבין אדם לחברו ובין אדם לבוראו. הנה אנחנו כבר בעיצומם של הימים הנוראים , ראש השנה , יום כיפור והושענא רבא – יום חיתום הדין. נקווה כולנו כי תפילותינו, בקשותינו ותחינותינו התקבלו ברצון ובאהבה לפני בוראנו. חודש אלול, מסמל את סיומה של השנה על פי מסורת חז"ל, אולם, בעולם הישיבות בו אנו פועלים זהו חודש ראשון לתחילת שנת לימודים חדשה, חודש המכונה בעולם זה "זמן אלול". ב"ה, זה עתה הסתיימה שנת לימודים תשפ"ג ומיד התחילה שנת הלימודים תשפ"ד. זוכים אנו בשנים האחרונות למספר יפה של תלמידי שיעור א' המצטרפים לספסל בית המדרש וכך גם לקראת שנת תשפ"ד זכינו לשיעור מכובד מספרית ואיכותית. זו הזדמנות טובה ביותר להודות לכל העוסקים במלאכת קליטת השיעור החדש החל מהבאת דבר הישיבה אל הישיבות התיכוניות דרך העוסקים באירוח שלהם בין כתלי הישיבה ועד לרבנים ששוחחו איתם . הגרעין התורני שהישיבה הקימה פועל במרץ רב בעיר אשדוד ומפיץ את רוח הישיבה לעיר כולה בפעילויות רבות ומגוונות ביותר , בפעילויות חסד ורבות אחרות. ב"ה, לאחר מאמצים ומיגון הקראוונים עברה בוועדה ואנו צועדים לעבר 4 רבים , בקשתנו להיתר שינויים, טופס והצבת המיגון לאט אך בבטחה. 4 קבלת טופס ב"ה, תכניות ראשוניות לבניית מגורי אברכים בהליכים סופיים, מיד עם קבלתן נכין מסמך משפטי ונבקש ממספר קבלנים להגיש הצעות לתכנון מפורט וביצוע, גם זה לא מהיום למחר אבל מתקדמים. במסגרת מדור הבוגרים הפועל למופת בישיבה התחלנו במתן שיעורים ברחבי הארץ לבוגרי הישיבה לפי איזור מגורים ולפי תחומי עניין של הבוגרים, פעילות מבורכת של מנהל מדור הבוגרים, מאיר בסוס והרב בניה ליפשיץ שלקח על עצמו את הכנת והעברת השיעורים. מכאן אני רוצה לברך אתכם באופן אישי בשנה טובה, כתיבה וחתימה טובה. שלכם, שלמה

2

מצות הסוכה - הצלחה ועושר במבט אמוני - ר"ם בוגרים הרב בניה ליפשיץ

שהרי הוא השתמש בכוחותיו, כשרונותיו, יכולותיו ומרצו על מנת להשיג את כל השפע. מעין 'שורש האמונה ושורש הכפירה'. את החשש הזה משה רבינו מביע באריכות בצורה נוקבת בפרשת עקב, בנאומו הגדול בספר דברים לפני כניסת עם ישראל לארץ ישראל. לאחר תיאור כל

השנה היהודית נפתחת בחודש שלם עמוס ומגוון. אין זה חודש לעצמו, אלא ראש ופתיח לשנה כולה. נתבונן כיצד מצוות הסוכה בחג הסוכות בונה בקרבנו אמונה והכרה כתשתית לקראת השנה החדשה. ידועה מחלוקת חכמים לגבי זכרון הסוכה, על הפסוק: "לְמַעַן יֵדְעו דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' האם הכוונה לסוכות ממש אֱלֹהֵיכֶם". שהיו לעם ישראל ביציאת מצרים או לענני הכבוד. מעניין שגדולי הראשונים חולקים באותה מחלוקת ביחס לפשט הפסוק. הרמב"ן מפרש שהפשט הוא ענני הכבוד. ואילו הרשב"ם מפרש שפשט הפסוק מכווין לסוכות ממש. נבאר על פי דבריו את טעם הסוכה ואת העומק החינוכי והאמוני שהיא באה לבסס בתוכנו.

השפע הגשמי של ארץ ישראל, וסגולותיה "הִשָּׁמֶר לְך הטובות. מתריע משה רבינו: פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱ-לֹהֶיך לְבִלְתִּי שְׁמֹר ֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי ‍ מִצְו מְצַוְּך הַיּוֹם. … וְאָמַרְת בִּלְבָבֶך כֹּחִי וְעֹצֶם בכך עם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה." ישראל יאבד את ייעודו לשמה הוא נכנס לארץ ישראל כעמו של הקב"ה. היציאה לסוכה, למבנה ארעי מחברת אותנו לזיכרון ההיסטורי הלאומי שכל

אין זה חודש לעצמו, אלא ראש ופתיח לשנה כולה.

הווייתו הראשונית של עם ישראל, הייתה ללא בתים, ללא יציבות כלכלית, ושהכל ממנו יתברך, גם כאשר יש לנו בתים ושפע כלכלי. מתוך כך, כל העשייה וההשתדלות, כל ההתייחסות להצלחה ולשפע, יהיו מתוך עמדה פנימית אמונית וערכית. שנה טובה ומתוקה. שנת עשיה מבורכת ופוריה מתוך אמונה ובטחון גדולים ברבונו של עולם, במימוש החזון "וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כח הגדול לעשות חיל".

חג הסוכות נקרא בתורה גם חג האסיף, סוף השנה החקלאית, בה האדם חווה ושמח שמחה טבעית ופשוטה בכל ההישגים הכלכליים שהשיג במשך השנה. ניסיון העושר וההצלחה הוא אחד מהניסיונות הקשים לאדם ולחברה. הוא יכול להיות מנוף אמוני, להודיה לשי"ת, לשימוש ערכי נכון ומושכל בשפע שניתן לאדם. והוא יכול להרחיק את האדם מעולמו הרוחני והאמוני, ומרבונו של עולם, מתוך שכחת המקור הא\ להי, והסיעתא דשמיא. לזקוף לעצמו את ההצלחה,

3 ׀ סוכות התשפ"ד שיח דקלים ׀ עלון ישיבת הסדר נווה דקלים

הושענות בחג הסוכות - ר"ם בשנים תשנ"ו – תשס"ד הרב אלעזר אהרונסון.

– בתפילה שהקב"ה ישלח שפע ברכה והצלחה נא" בכל מעשי ידינו הטבעיים. ב. חגה של ארץ ישראל. מלחמת יריחו היא תחילת כיבוש ארץ ישראל, ובמובנים רבים סוכות הוא חגה של ארץ ישראל. זה בא לידי ביטוי בכמה כיוונים: בדברי ספר הרוקח, המבאר ש"סוכות ממש" הם אוהלי המלחמה של כיבוש ארץ ישראל; בדברי הגר"א ['דורש לציון' עמ' לח], שהדגיש שישיבה בסוכה וישיבת ארץ ישראל הן שתי מצוות שהאדם נכנס אליהן בשלמותו כל כולו, ומקיים בכך את הפסוק "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון" [כיוון דומה מופיע גם בחסידות]; בעצם ההודאה על "הארץ הטובה אשר נתן לך", ועוד. ג.ישראל מול אומות העולם מלחמת יריחו היא בעצם ההתמודדות המסודרת הראשונה של עם ישראל אל מול האומות. חז"ל מדגישים זאת באומרים שנציגי כל שבעת עמי כנען התאספו ביריחו. חג הסוכות – וההושענות שבו – הם גם תיקון למלחמת יריחו ולכל המלחמות בכלל. השאיפה שלנו היא "ופרוש עלינו סוכת שלומך", אין לנו לא תענוג ולא ערך במלחמה, ואנחנו שוחרי שלום. אלא שבעולם הזה אין לנו ברירה, איננו יכולים להניח את חרבנו - אבל בחג הסוכות אנחנו מבטאים את הרצון הכללי לחיבור אל אומות העולם, להיות אור לגויים ולהביא את דבר ה' אל כל העולם כולו, זה בא לידי ביטוי בשבעים הפרים

המנהג לומר הושענות בחג הסוכות ולהקיף את הבימה עם ספר התורה, הוא מנהג קדום ומקורו במשנה המתארת כיצד הקיפו הכהנים במקדש את "בכל יום מקיפין את המזבח פעם המזבח [סוכה ד,ה]: אחת, ואומרים:"אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא". רבי יהודה אומר:"אני והו הושיעה נא". ואותו . היום מקיפין את המזבח שבעה פעמים" "זכר הירושלמי אומר על משנה זו שתי מילים: ואכן, גם ביריחו מצינו מבנה זהה, של הקפה ליריחו". אחת בכל יום, וביום השביעי שבע הקפות. אך מה עניין חג הסוכות למלחמת יריחו? נראה שניתן לבאר קשר זה בשלושה רבדים, שנמנה אותם כאן בקצירת האומר ויש להרחיב בהם. א. מעבר מנס לטבע. ביריחו היו שני חלקים למלחמה: תחילה נפלה החומה תחתיה, ולאחר מכן עם ישראל הסתער על אנשי יריחו ההמומים ולחם בהם. החלק הראשון היה התערבות אלוקית ניסית מובהקת, והחלק השני הוא יותר אנושי טבעי. המעבר בין נס לטבע מאפיין את כל התקופה של יהושע, במעבר מההנהגה הניסית של המדבר אל הכניסה לארץ. גם חג הסוכות מאפיין את המעבר בין ההתרוממות הרוחנית אל קרבת אלוקים בראש השנה וביום הכיפורים, אל השמחה הטבעית של חג הסוכות, שבו אנו שמחים באסיף, בארבעת המינים שמייצגים את "אנא ה' כל עולם הצומח הטבעי. זהו גם המעבר מ "אנא ה' הצליחה – ישועה ניסית, אל הושיעה נא"

6 המשך מאמר בעמ'

4

התיקון הכפול בחג הסוכות - בוגר מחזור ט' הרב עמי דנינו בוגרים כותבים -

מועדי ה' המוזכרים בתורה ניתן לחלקן לשתי קבוצות. הראשונה היא שלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות והשנייה: חגי תשרי, ראש השנה ויום הכיפורים. שלושת הרגלים מבטאים את התהליך שעם ישראל עבר במדבר מצאתו ממצרים ועד קבלת התורה. חג פסח כנגד יציאת מצרים, חג שבועות כנגד מתן תורה וחג הסוכות כנגד ענני הכבוד. לעומת זאת מועדי תשרי המכונים "ימים נוראים" אינם קשורים למאורעות היסטוריים שעברו על עמ"י במדבר, אלא נועדו לתשובה ותיקון הנפילות שיש לכלל ולפרט במהלך השנה. חג הסוכות, מלבד היותו שייך לשלושת הרגלים והמועד החותם אותם (לעניין בל תאחר), הוא גם מהווה חותם וסיומם של חגי תשרי. וכך מצאנו במקרא שחג הסוכות שייך באופן פשוט לשלושת הרגלים: "שלוש רגלים תחוג לי בשנה את חג המצות... וחג הקציר ביכורי מעשיך... וחג האסיף תקופת השנה" (שמות כ"ב, יד-יז), ואילו בפרשת אמור כ"ג, ל"ד אנו מוצאים את חג הסוכות מופיע בסמיכות לראש השנה ויום הכיפורים. על כך העיר הטור (סימן תרכה) שלכאורה לפי סדר הזמנים מיציאת מצריים היה צריך לחוג את חג הסוכות בחודש ניסן ולא בחודש תשרי. שייכותו של חג הסוכות לשתי מערכות חגי ישראל מצריכה ביאור, מה מייחד מועד זה להיות שייך לשלושת הרגלים וגם לראש השנה ויום כיפור? הרעיון שעומד מאחורי שייכות כפולה זו קשורנלתיקון הנצרך של שתי נפילות משמעותיות שהעולם חווה מאז בריאתו.

הראשונה - חטא האדם הראשון, והשנייה - חטא העגל. הנפילה הראשונה גורמת לירידת האדם והעולם כולו ממדרגתו הגבוהה שהייתה בעת הבריאה, ואילו חטא העגל הוריד את עם ישראל ממדרגתו הגבוהה שהגיע אליה במעמד הר סיני. שעל מדרגה זו נאמר על "אמרתי אלוקים אתם ובני עליון כולכם.." ישראל : וחז"ל אמרו: "ישראל שעמדו על הר סיני פסקה (זוהמת הנחש). זוהמתם" בחג הסוכות אנו מוצאים קשר ישיר לתיקונה של האומה הישראלית שהחל בר"ח אלול, בו משה רבינו מתפלל לה' ארבעים יום ולילה שיסלח להם על עוון חטא העגל. ביוה"כ משה רבנו מתבשר שנסלח להם עוון זה. ידועים דברי הגר"א שענני הכבוד שבזכותם חוגגים את חג הסוכות, שבו לאחר הסתלקותם בחטא העגל מיד לאחר יוה"כ עם ירידת משה רבינו מההר עם לוחות שניות – המבשרות לישראל שנסלח ונרצה עוונם. השמחה המאפיינת את חג הסוכות באה לאחר היראה והרעד שאחזו בנו בימים הנוראים, חג הסוכות הוא בבחינת תשובה מאהבה לעומת ימי הדין – ר"ה ויוה"כ – תשובה מיראה. נוסף לכך, יום השביעי של חג הסוכות, יום הושענא רבה, הוא יום החותם של מה שהחל בראש השנה ויוה"כ. אך לחג הסוכות ישנו ייעוד נוסף - תיקון האנושות כולה שנפלה בעקבות חטא האדם הראשון. שלושת הרגלים מהווים מהלך מדורג בתיקון העולם. התיקון החל עם יציאת עמ"י...

6 המשך מאמר בעמ'

׀ סוכות התשפ"ד שיח דקלים ׀ עלון ישיבת הסדר נווה דקלים 5

אירועי בוגרים שלפנינו ושוב איתכם ← בוגרים יקרים! אנו מנצלים את הבמה הזו לציין את אירועי הבוגרים שצפויים להיות בחצי שנה הקרובה. - ערב בוגרים - יומולדת לכל בוגרי הישיבה. זו השנה השלישית שבעז"ה נקיים ערב לכל מחזורי הבוגרים א – מד. מאוד נשמח לראות שם את כולכם. - סיום סדר בישיבה - בחודש אדר ישנו יום מרוכז בו הישיבה עם כל בוגריה, מכריה, חבריה, ותלמידה מתכנסים כאיש אחד בלב אחד לסיים סדר בגמרא תוך יום אחד בלבד. ברוכים הבוגרים שיגיעו להיות שותפים במאמץ הישיבתי לסיים את הסדר. - קשר ממשיך - אתם לא צריכים לטרוח יותר מידי אנחנו נגיע אליכם לבית. ב'קשר ממשיך' אנחנו בשאיפה להגיע לכל אזור בו יש ריכוז משמעותי של בוגרים המעוניינים ללמוד ביחד. מעוניינים לפתוח שיעור ? צרו קשר ונעיף את זה. -שבתות בוגרים - הציר המרכזי והמשמעותי של קשר עם בוגרים הוא 'שבתות בוגרים'. אנחנו עושים מאמץ גדול להביא עוד ועוד מחזורים לשבת בישיבה, אין ספק שזה חזק ומחבר מאוד. עוד נגיע גם למחזור שלך. וכשנגיע תגיע!

4 המשך מאמר מעמ'

הרב אלעזר אהרונסון

ממצרים כאשר פסח ושבועות מבטאים את ההתקדמות הפנים ישראלית, יציאה לחירות פיזית בחג הפסח ועל גביה קומה של חירות רוחנית שזכינו לה במתן תורה, בחג השבועות. לאחר התיקון הלאומי, עם ישראל פונה גם להמשך ייעודו לתיקון עולם. ייעוד זה נמצא באופיו המיוחד של חג הסוכות. בחג זה מצאנו הרבה מוטיבים שמבטאים את הרעיון הזה, אנו יוצאים מביתנו הפרטי לסוכה הנמצאת ברשות הרבים. בחג זה אנו מקריבים שבעים פרים כנגד שבעים אומות עולם. גם בהפטרה של "וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר חג הסוכות אומר הנביא זכריה: מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם וְעָלו מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶך ה' צְבָ-אוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת" (זכריה י"ד, ט"ז). כך שבחג זה אנו עסוקים בהשלמת ייעודנו להביא את התיקון השלם גם לאומות העולם. בסוכות גנוזים אורות ותיקונים שמתקנים את העבר ומאירים את העתיד של ישראל והעולם כולו. כנגד שבעים אומות, בדברי הגמרא בתחילת מסכת ע"ז המתארת שהקב"ה אומר לגויים "מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה", בדברי הנביא זכריה [יד, טז] שאנו קוראים בהפטרת חג ראשון של סוכות – "וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם וְעָלו מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶך ה' צְבָ-אוֹת וְלָחֹג ועוד. אֶת חַג הַסֻּכּוֹת", נראה שגם החיבור אל אומות העולם וגם החיבור אל ארץ ישראל נובעים ממדרגת החיבור לטבע, שהיא המדרגה הראשונה שהזכרנו, ובכך שלוש הבחינות "היו לאחדים בידך". הרב עמי דנינו 5 המשך מאמר מעמ'

נשמח מאוד לראות אתכם!

6

התהליך שלנו - אחראי מדור בוגרים מאיר בסוס

'מילת קסם' לא איני מתכוון ל'אברא-כדברה" אלא למילת קסם אחרת טבעית יותר – 'תהליך'. תהליך עושה קסמים – אדם אינו יודע להוציא חצי צליל עם גיטרה ולאחר חצי שנה הוא פורט בקלילות מנגינות נעימות וכיפיות. מרשים. מטר וכבר מחזיק בסרעפת 200 הוא בקושי רץ בכאב, עוברת שנה והוא מסיים חצי מרתון . וואו. זה תהליך. תהליך חיובי ונכון שהם עברו עם עצמם כאשר קיבלו החלטה לדעת לנגן או לסיים חצי מרתון ובאמצעות התהליך הם נמצאים היום בנקודה שבה הם מסוגלים לעשות מה שלא היו מסוגלים לפני כן. אני רוצה לספר לכם על התהליך שלנו – של הישיבה. הישיבה קיבלה החלטה לפני שלוש שנים להקים 'מדור בוגרים' מתוך הבנה עמוקה וכנה שבוגרים הם חלק בלתי נפרד מהישיבה והקשר איתם חשוב לנו. זה היה מורכב, אצל חלככם הרגשנו שמנערים אבק "ישיבת נווה דקלים? זו ישיבת ימית בכלל מה אתם רוצים מימני?" קיבלנו החלטה והתחלנו תהליך: כל שבוע אתם - קבוצות וואצאפ לפי מחזורים - מקבלים דרישת שלום דרך רבנים מהעבר או מההווה.

להבין מה קורה פה ומה צפוי - מייל חודשי - בהמשך. עדכון וקשר לבוגרים פעמיים בשנה. - עלון חגיגי - לפגוש אתכם פנים אל -אירועי שיא לבוגרים - . ערב גוש 3 . . ערב יום ימית 2 . . ערב בוגרים 1 : פנים . יום בר מצווה 4 . קטיף שקיבלו תנופה אדירה בשלוש -שבתות בוגרים שנים האחרונות כדי לאחל רפואה שלימה -נסיעות לבתי הבוגרים או מזל טוב למי שצריך. בזום או אצלכם בבית. -שיעורים לבוגרים ובאמת ברוך ה' מרגישים וחשים את הקשר המתחזק ואנחנו שמחים על כך מאוד. לסיום אני רוצה לומר שאנחנו שמחים לפגוש אתכם באירועים, לקבל מיכם פידבק על מה שאנו עושים ומשתדלים. אם יש לכם רעיונות לחיזוק הקשר איתכם אנחנו תמיד פתוחים לשמוע, ובעיקר שתדעו שאתם חשובים לנו ואנו כל הזמן חושבים איך לחזק את הקשר איתכם. בוגרים הם בשר מבשרה של הישיבה והקשר של הישיבה עם הבוגרים וכמובן הקשר של הבוגרים עם

הישיבה משמעותי מאוד. כך אנו מאמינים. בברכת חג שמח ושנה טובה ופורייה.

׀ סוכות התשפ"ד שיח דקלים ׀ עלון ישיבת הסדר נווה דקלים 7

מהנעשה בישיבה ← תמונות וחוויות מהשטח

קשר ממשיך עם בוגרים

יום בר מצוה

נתיבות

ניצן

אשדוד

באר שבע

ערב גוש קטיף

ערב ימית

8

מהנעשה בגרעין הישיבה ← תמונות וחוויות מהשטח

אירועי חודש אייר

סלי מזון לפסח

יום העצמאות

יום ירושלים

תלמוד תורה לילדים

לג בעומר

הופעה - אברהם פריד ועמיר בניון

נשים שמחות

׀ סוכות התשפ"ד שיח דקלים ׀ עלון ישיבת הסדר נווה דקלים 9

מחברים בין בוגרים ←

הכירו את בעלי העסקים

בישיבה קבלתי כלים לכל החיים, שכמובן רלוונטיים גם לעיסוק שלי. בתחילת דרכי (לא לפני הרבה מאוד זמן :) שאלתי את עצמי האם מותר לי לערוך סרטים עם בעיה של צניעות (למשל, חתונות שבהם הכלה לא לבושה באופן צנוע). התקשרתי לרב נח ושיתפתי אותו בהתלבטות. בסוף השיחה הבנתי שזה מאוד בעייתי לצערי. אני חושב שהישיבה בעיקר היא זאת שנתנה לי את הכוח להחליט לעסוק במלאכה באופן כשר, עם כל האתגרים וההשלכות. זה מצחיק, אבל ברוך ה׳ לשמחתי זה בכלל לא אופציה לעשות מלאכה באופן שלא כשר. חוץ מהעניין הזה, אני חושב שהישיבה תרמה לי הרבה: ביכולת להתנהל בישרות עם לקוחות, לעצב בסרטים מסרים שמתכתבים עם ערכי התורה (ולא לקחת חלק בכאלה שלא מתכתבים עם ערכי התורה), ובאופן כללי, ביכולת לאזן בין העשייה, לימוד תורה וחיי המשפחה. איפה אפשר למצוא אותך? גיליתי שבשיחת טלפון דברים זזים מהר יותר. 053-4222073 אז אפשר להתקשר אלי

בוגר מחזור מ' שמשון פוזיילוב - במה כבודו עוסק? בקצרה: עריכת וידיאו. באריכות: אני עסוק בניסיון לרגש אנשים דרך סרטים. כשאני אומר רגש אני מתכוון לכל רגש (שמחה, הומור, דרמה, רשמיות וכד׳) ולאו דווקא ל״התרגשות״ במובן הטלנובלי של המילה. לרוב מדובר בזוגות שמזכים אותי לעצב את המזכרת שלהם מיום החתונה, אך יוצא לי גם לערוך סרטים לחברות ובעלי עסקים שמעוניינים לפרסם את העשייה שלהם. בעיניי מלאכת העריכה מרתקת מאחר והיא דורשת מצד אחד להיות עם ראייה שממוקדת בפרטים, ומנגד להצליח לחבר את כל הפרטים לשלם שגדול יותר מסך כל חלקיו. וכמובן, באופן שירגש את הצופה. תן איזה זווית שמייחדת את העסק שלך אני תמיד אומר שצילום טוב הוא פוטאציאל, ועריכה טובה היא המימוש. אני משתדל לממש את הפוטנציאל שגלום בכל צילום עד מקום שידי משגת. הישיבה בקריירה

10

להתנהל בישרות עם לקוחות, לעצב בסרטים מסרים שמתכתבים עם ערכי התורה (ולא לקחת חלק בכאלה שלא מתכתבים עם ערכי התורה), ובאופן כללי, ביכולת לאזן בין העשייה, לימוד תורה וחיי המשפחה.

איפה אפשר למצוא אותך? יש אפשרות למצוא פרטים ofergoren.co.il : אתר 0502992849 : טלפון gorenofer1@gmail.com : אימייל כמובן בפייסבוק ע''ש עופר גורן

בוגר מחזור ט' עופר גורן -

במה כבודו עוסק? פנטומימאי מחלוצי התיאטרון הדתי מעל לשלושים וחמש שנה, זוכה פרס לתרבות יהודית ע''ש אורי אורבך לשנת תשפ'ג יצרתי מופעים בידוריים לכל המשפחה בשיתוף הקהל , מופעים חינוכיים לכל שכבות הגיל בנושאים שונים. הפנטומימה נותנת דרור לדמיון , אני מופיע לכולם ומדבר בשפתו האישית של כל צופה לפי דמיונו וחשיבתו . מופיע בארץ ובעולם לקהילות ולמוסדות. תן איזה זווית שמייחדת את העסק שלך מה שמייחד אותי שאני מתאים לכלל הגילאים מופע מרתק ומצחיק שמעורר לחשיבה ולעידוד הדמיון , מתאים לכל אירוע קטן וגדול , משתף את הקהל במופע. הישיבה בקריירה בתחילת דרכי קבלתי את ברכתו של הרב יעקב אריאל על מנת להתעסק באומנות זו . 'היופי שוכן באוהלי שם' רצוי שהאומנות תהיה טריגר לחשיבה אקטיבית ולא רק לצורך בידור ביכולת

11 ׀ סוכות התשפ"ד שיח דקלים ׀ עלון ישיבת הסדר נווה דקלים

שיעורי בוגרים ← בוגרים יקרים! כחלק מהקשר החשוב בין בוגרי הישיבה לישיבה, ישנם שיעורים רבים לבוגרים המתקיימים במהלך השנה בתדירות כזו או אחרת חלקם בזום וחלקם פיזיים אצלכם בבתים. הישיבה משקיעה רבות בקשר עם בוגריה וחשוב לנו שכולם יכירו את מערך השיעורים עבור הבוגרים שמתקיים בצורה רציפה לאורך השנה - שיעורים בזום לימוד בספר עץ חיים

נכסי צאן ברזל מעביר השיעור: הרב בניה – ר"ם בוגרים. 22:45 – 22:00 ימי שני ב זמן השיעור: תדירות השיעור: פעם בשבוע. שערי אורה מעביר השיעור: הרב בניה – ר"ם בוגרים. 05:45 – 05:15 ימי שישי – זמן השיעור: תדירות השיעור: פעם בשבוע.

מעביר השיעור: הרב גבריאלי – ראש הישיבה. 21:45 – 21:15 ימי ראשון בשעה זמן השיעור: תדירות השיעור: פעם בשבוע. קל"ח פתחי חכמה מעביר השיעור: הרב בניה – ר"ם בוגרים. 22:45 – 22:00 ימי ראשון ב זמן השיעור: . תדירות השיעור: פעם בשבוע - שיעורים פרונטליים

כל השיעורים האלו הינם כחלק מ'קשר ממשיך' בו הרב בניה – ר"ם בוגרים – מגיע לבתי הבוגרים לקיים שיעור לקבוצת לימוד על פי אזור המגורים: נושא השיעור: משתנה. מעביר השיעור: הרב בניה – ר"ם בוגרים. . 21:00 זמן השיעור: שעות הערב אזור משך השיעור: כשעה. תדירות השיעור: אחת לחודש וחצי. מקומות בהם מתקיים שיעור: ירושלים, אשדוד, ניצן, נתיבות, באר שבע

ועוד היד נטויה להגיע לכל מקום בו יש רצון וחפץ להיפגש, לשמוח וללמוד ביחד.

נשמח לפגוש אתכם!

12

עטרה גבריאלי ׀ עיצוב עלון: אלקנה פדידה • קמפוס אשדוד: מיכאל יעקובסון צילום: קמפוס נוה דקלים: