יוסף יעקב (יוקוה) קווטינסקי ז"ל

ווקוי

ל"ז יקסניטוק בקעי ףסוי

1942-1961

ל"ז (ווקוי) בקעי ףסוי יקסניטוק ,יארוט ) ב"שת זומתב ב"כ םויב דלונ .הרשו קחצי ןב 6.7.1942 ףוסבלו םיסדהב רפסה תיבב ,"ינומכחת"ב דמל .תואנוכמב החמתה וב הפיח תיריע דילש רפסה תיבב .הז עוצקמב דבע םג אוה .םיה-יפוצ םע הנמנו "םיפוצה" תעונתל ךייתשה דימלת ותויה ימיב ( ) א"כשת באב ג"י םויב לפנו ל"הצל סייוג טסוגואב 26.7.1961 1960 .םילשוריב (

םימלוע תחונמל אבוה .ודיקפת יולימ תעשב םילשוריב לצרה רה לעש יאבצה תורבקה תיבב



שנה אנו מציינים בימים ה 50 שנה של זיכרון שלא נשכ 50 הרצל לפקוד את קברו לפחות לא אשכח את הימים ההם שע בלב שזה נתן. יותר מזה זה קשה לעלות לה מאז שאני זוכר שיכולתי הגע הספר יפה נוף ומניחים זר על המשפחה שעלו לחלקת הקב משום מה פעם חשבתי שכאש ההפך והימים האלה הופכים ל שאתה רואה את דור העתיד וחושש לגורלם. שהייתי חייל אמא כתבה לי מ היום הוא אחר וגורל המדינה לרגעים לא קלים שגורמים ל אין ספק שחלקת הקבר בהר הקטנות של הלילה כאשר הי פרקתי את אשר על ליבי וביק לא פעם, לא פעמיים עשיתי ז קשים שעברו עלינו לצערי הי רבים לא יודעים על שיחות ה הכל במבחן המציאות, מסתב לאחר תקופה ארוכה שבה לא מי ייתן ולא יהיו עוד קורבנות

האלה לנפילתו של יוסי ז"ל. מוות מיותר לגמרי. כח וכך אנו עולים בני המשפחה שנה אחרי שנה לבית הקברות שבהר ת פעמיים בשנה. עלינו עוד שסבתא שרה הייתה בחיים, את בכי התמרורים ואת הצביטה הר הרצל, כי העלייה הזו מראה לי מצבה בה חקוק השם שלי וזה לא קל. עתי לחלקת הקבר בימי הזיכרון. היינו עולים לטקס כבר מהיותי בבית ל אנדרטת דקר, ואז הייתי בורח להם, ברשות או לא, והייתי מצטרף לבני בר בהר הרצל ביום הזיכרון. שר השנים חולפות הדברים הופכים להיות יותר קלים, אבל משום מה זה לי יותר קשים. זה לא קל לעמוד שם בימי הזיכרון, זה לא פשוט בכלל של המשפחה שבחלקו לובש מדים ובחלקו ילבש אותם ואתה דואג להם מכתב שהיא חשבה שאני אהיה בצבא לא יהיו עוד מלחמות, אח המצב נתון בידי חיילי צה"ל בהווה ואלה שבעתיד ולדאבוני אנו עוד צפויים לדאגה ולחשש. הרצל הייתה עבורי נקודת מפלט ברגעים קשים שלי, בהם הגעתי בשעות יה לי רע, ישבתי ליד חלקת הקבר, בלי חשש ובלי מורא, ישבתי, דיברתי, קשתי מיוסי שישמור עלינו שם במרומים. זאת, לא פעם ביקשתי ממנו גם שיעזור לאחרים מבני המשפחה ברגעים יו כמה כאלה בשנים האחרונות. באתי וביקשתי שישמור עלינו מלמעלה. הנפש האלה אבל בטוח אני כי השיחות האלה עשו משהו, כי היום אחרי בר שזה כן נעשה ובמבחן התוצאה המטרה הושגה. א הייתה שום הנצחה, החלטתי היום לצאת בספר הנצחה לזכר יוסי ז"ל. בנפש, מי ייתן ולא נדע עוד מלחמה. יוסי ק.

התמונות שבאלבום

צופי ים

הגיוס לצה"ל





מתוך העבודה שערך איתי קווטינסקי

 

 

     

  







אוהה שיאה ןתנוי ןתנ :םילימ יצרא המלש :ןחל

אוהה שיאה ומכ םישנא דוע םנשי הפיא .תויכובה תוברעכ היה רשא

דלונ רהה תולגרמל .לחנה דיל

.תויכוב תוברע ןיב רש ףרוחב םימה יעצב תורוא ןיב ץיקב .הגדל לחנה ינפ לע חליש ומחל ןופיפע ול תרכ ףוסה ינקמ שיאל היהשכו

,הכוס הטנ תויכובה תוברעה ילועבגמ ,תיב ול הנב הרופאה רצבמה ןבאמ ,םיקה הנחט לחנה ימ לע .תודש ערז .רחוס תוינאב םיה ינפ לע ונוא חלש ,ותכאלמ ילכ חיני רשא שי ךא .רחא שיאל םואתפ היהיו

אוהה שיאה ומכ םישנא דוע םנשי הפיא .תויכובה תוברעכ היה רשא

לחנה דיל ,דלונ רהה תולגרמל .םיאכבב וא רהה לע שפנ רוזפ דודיי ,ותמדא לע דחא תובע אל רקובב ולפונבו ,םלוע תזוחא ול ונקי .תוטקשה םימה תומא דיל אוהה שיאה ומכ םישנא דוע םנשי הפיא .תויכובה תוברעכ היה רשא .ךרדה ףוס היה קיתע רצבמ ומכו