יוסי אלגמיס

עלתה עדינה ללמוד בירושלים. יוסי הגיע עם ג›יפ צבאי, העמיס עליו 1966 בנובמבר את כל מיטלטליה והם יצאו לנסיעה לירושלים. הירוק העמוק של הדרך המתפתלת עדיין לא היה קיים) המם את עדינה הבאר- 1 לירושלים (נסעו אז דרך בית שמש. כביש שבעית, בת המדבר. הם הגיעו לדירה הסטודנטיאלית ברחוב רשב»א ברחביה, יוסי סייע לה לפרוק את חפציה ונסע. בערב חזר שוב ולקח אותה לארוחת ליל שבת אצל קלר ונסים ברחוב הדקל. עדינה לא יכולה לשכוח את הממולאים והבוריקיטס המופלאים של קלר ואת העוגה המשובחת מאפה ידיו של נסים. עדינה ויוסי התקרבו והפכו לחברים. הוא היה החבר הראשון שלה. בעיניה היה כאציל ספרדי – פדנט, עדין, רגיש ונדיב. לא אחת ראתה איך הוא משלם עבור כולם בארוחות אצל «מוריס». היא ראתה את האופן בו פיקד על חייליו, יודע לשמור מרחק אך לא מתנשא, דואג לחייליו ללא גבול ואהוב עליהם ועל חבריו הקצינים. הוא לקח אותה לטקס השבעת טירונים בפיקודו, המראה שלו צועד זקוף בראש הטור מילא אותה גאווה, כמו גם אסירוּת תודה על שאיפשר לה להשתתף בחוויה. עדינה זוכרת שקיבלה מיוסי במתנה את הספר «אמנות האהבה» של אריך פרום (ספר פילוסופיה שהיה פופולרי בקרב בני הדור). הקשר בין יוסי ועדינה היה עמוק מאוד, אך היא הרגישה תמיד שבעצם לא נפרד ממרגול, שהיא זו שנשארה אהבתו האמיתית. זו הייתה גם הסיבה שיוסי והיא לא הגיעו ליחסים אינטימיים מלאים. היא תולה זאת בהתחשבותו של יוסי, שלא רצה לבקש ממנה את כל כולה מאחר שהרגיש שהוא אינו נותן לקשר את כל כולו. הזמין יוסי את עדינה לאילת לאירוע של הפלס»ר והיא העדיפה 1967 בתחילת שנת להישאר בירושלים להרצאה. יוסי נפגע ובעצם זה היה התירוץ לסיום הקשר, אולם עדינה יודעת שהסיבה האמיתית לפרידה הייתה הבנתה שלה שאהבתו של יוסי נתונה למרגול. למעשה, היא זוכרת שהיא זו שחיברה מחדש בין השניים. באחת השבתות התכנסו אצל עדינה בבית הוריה בבאר שבע כמה חברים, ומרגול ויוסי ביניהם. השניים נכנסו לאחד החדרים לדבר ומאז, לפי זיכרונה, הפכו שוב לחברים. 1967 עדינה צדקה בתחושתה. יוסי ומרגול מעולם לא נפרדו באמת. בתחילת שנת עבר אביה של מרגול התקף לב ואושפז בירושלים. מרגול, שלקחה על עצמה לסעוד אותו, הייתה זקוקה למקום לגור בו, ויוסי הציע שתגור בבית הוריו. מרגול, שהכירה את משפחתו, הייתה אסירת תודה. גם בנסיבות האלה התגלו קלר ונסים כמארחים למופת. היא מצאה בית פתוח, חם ומכבד. לא עסקו שם ברכילויות, לא שאלו ולא חקרו וכיבדו את הפרטיות של כל אחד. מרגול ידעה את גודל אהבתו של יוסי להוריו ולאחיותיו, ועתה נוכחה בכך ביתר שאת. אשר לאוכל, היא למדה להעריץ עוד יותר את הבישול של קלר ועד היום הוא בעיניה האוכל הטעים בעולם. בתקופה זו הִרְבָּה יוסי להגיע הביתה, השניים טיילו הרבה בעיר ומרגול למדה להכיר את ירושלים דרך עיניו. לאחר שאביה התאושש ושוחרר מבית החולים, חזרה מרגול לדגניה, אבל כבר היה ברור שיוסי והיא חזרו להיות זוג.

74