מילה במקום - 2023 - תשפ"ד - אסופת יצירות מקומיות בנושא דרך

6 ' יצירה מס

> ורדית כרמל סיפור קצר

נערה. תמימה שקטה. ביישנית ולא מעזה לנסות דבר. הכל תלוי איך ,1992 אראה אל מול החברה הקיבוצית, השיפוטית, הביקורתית. ובקיץ הוא מגיע. נער. גבה קומה, עם בלורית, חיוך וגומות, עיניו חומות כמו שקד שרק נקטף, יפיוף שכזה. ושקט. ביישן. קצת כמוני. פגישה אקראית בינינו, ואנו מוצאים עצמנו בשיחת נפש עוצמתית, אמיתית, ללא חסמים שנועדנו. בין שבילי הקיבוץ, 1992 וללא יראה... הבנו בדיוק באותו קיץ בין השדות, הפריחות, העשב שהצהיב, הציפורים ומטעי האבוקדו, טיולי אפר ודביקות, טיולי יום ולילה, מגלים לאט אחד את השני. אחרי חובותינו למדינה, אורזים תרמיל ענק וטסים 1998 ובסוף חורף לטיול רחב וגדול אי שם הרחק מהמוכר והידוע. וכך חולפות להן שנים – חתונה מאוחרת, טבעת, שבירת כוס, פסגת האושר. 2003 טובות ובקיץ מגיח לעולם בכורנו הנדיר. אהבה טהורה וזכה, 2006 בט"ו בשבט לילות טרופי שינה, דאגות שמצטברות כמו תלתלי אבק על האצטבה.. , קיץ אכזר 2008 הורים צעירים. ואז הגיע אותו קיץ.. קיץ של שנת ורע שלעולם לא אשכח. קיץ בו הכל נגדע בפתאומיות, התרסקות כל החלומות על הכביש החם. המדמם. קיץ בו האהבה לאותו נער, הפכה לשכול אימתני שמאיים להטביע אותי באוקיינוס עמוק, באוקיינוס של פחדים, חששות, אימה שנדבקת לגוף. עזיבה פתאומית של אהוב, מטר, 1.83 ללא כל הודעה מוקדמת. פתאום. נעלם. כל הגוף הזה של שנה כמעט מתחת אדמה קרה מרוצפת בשיש מהמם 15 שוכב לו כבר שנבחר בקפידה. ואני? שנים רבות התעטפתי בתחפושות של שמחה וחיוכים לכל הכיוונים, מנרמלת חיים של ילד בן שנתיים שהתייתם.. – פותח כל כך הרבה אופקים. המון מגננות הוסרו 2023 והנה, קיץ במשך השנים. למדנו להתחשל אל מול מציאויות שונות ,למדנו לנסות שוב לאהוב, לקבל, ולשחרר, ובעיקר למדנו להיות!

11

# סיפור קצר