רפואת הפה והשיניים - עיתון ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל - כרך ל"ח, גיליון מס' 1 שבט תשפ"א - ינואר 2021

מלמד דבר על מצב רקמתהמוך והרקמההסב חודית. לכן, אבחנה של שבר שן מהווה אתגר עבור הקלינאי בהיעדר סימנים, סימפטומים וממצאים רנטגניים ספציפיים ובשל קיום ). גורמי סיכון רבים 4 ,1( מספר גורמי סיכון לשבר שן תוארו בספרות; שינויים גורמים הקשורים למטופל - בהרכב הדנטין המתרחשים בגיל המבוגר ). כמו כן, 10-8( המעלים את הסיכון לשבר הרגלי אכילה כגון אכילת מזונות קשים או שוחקים. מיקום השן גורמים הקשורים לשן - והאנטומיה שלה, כמו טוחנות תחתונות עם הטיה לינגואלית, או מלתעה עליונה עם תלוליות בעלות שיפוע גדול ושקע מרכזי עמוק. קיום עומסים גורמים הקשורים לסגר - bruxism clenching, סגריים או שחיקה ( .) attrition and abrasion שחזורים גורמי סיכון יאטרוגניים- נרחב בעל עומק רב MOD כותרתיים- שחזור עלול להביא לכוחות גזירה וכפיפה על חומר השן הנותר. במחקר שבדק את עמידות השן לשבר לאחר שחזור, נראה כי להיקף השחזור ולאופן פיזור הכוחות על חומר השן הנותר, יש השפעה על עמידות השן לשבר. שבר שורש אורכי הוא שבר טיפולי שורש - הקיים כמעט בלעדית בשיניים אשר עברו טיפול שורש ומיוחס להיחלשות מבנה השן, בשל הסרת חומר שן כותרתי ושורשי, שינוי הרכב הדנטין וכן בשל שינוי בפרופריוספציה ובחלוקת העומסים הסגריים בשן לאחר .)11 ,3( טיפול שורש עיגון שתלים הנחת שתלים דנטליים- דנטליים לעצם שונה משיניים טבעיות. בשתלים לא קיים הליגמנט הפריודונטלי ), ויציבותם נובעת ממגע הדוק PDL ) (33( .)36( בין העצם לשתל- אוסאואינטגרציה בעל מאפיינים ייחודיים ומאפשר PDL ה-

ניידות, פיזור עומסים, פרופריוספציה ועמידות בעומס סגרי, כך שמחסור באותו מנגנון פיזור עומסים בשתלים עלול לחשוף .)33, 25, 12( אותם לעומסים סגריים חריגים לכן הומלץ כבר בעבר כי התכנון הסגרי של שיקום על-גבי שתלים יבוצע כך שכוחות אלו implant-protective ). עיקרון ה-“ 45( יפחתו ” הוצע על מנת למנוע עומסים occlusion סגריים חריגים על השתלים הדנטליים. עיקרון זה תומך בהפחתת העומס הסגרי על שיקום על-גבי שתלים על מנת להגביר את סיכויי ,)36, 33, 12( האוסאואינטגרציה של השתל מה שעלול להוביל להגדלת העומס על שאר ) ולחשוף אותו 41, 40, 38, 12( המשנן הטבעי .)47, 46, 25( לסכנת התפתחות שברים בנוסף, קיימים מנגנוני הגנה נוספים להתמודדות עם עומס סגרי על השיניים. הופעת סימפטומים כגון רגישות לניקוש ולקור, תוביל לרוב את המטופלים לחפש עזרה מקצועית. לאחר איזון סגרי המפחית את העומסים הסגריים, יחלפו הסימפטומים במרבית המקרים. במידה והמטופל לא יגיע לטיפול, תתגבר ניידות השן כדי להתמודד עם המגע הבכיר. בהמשך, ללא טיפול, השן עלולה אף לנדוד אורתודונטית הרחק מהגורם המגרה. סימני האזהרה המוקדמים לטראומה סגרית בשן טבעית לא קיימים בשתלים. פידבק על PDL לשיניים טבעיות מספק ה- עומסים והפרעות סגריות, כתוצאה מכך מיקרון עלול לשנות 20- מגע בכיר של יותר מ את מסלול הסגירה של המנדיבולה, בכדי להימנע מיצירת מגע מזיק. כמו כן באכילה, לסת עם משנן טבעי עוצרת לפני שהכוח המקסימלי מופעל ולפני שהשיניים נוגעות אחת בשנייה. בנוסף, הופעת סימנים קליניים ורנטגניים בשיניים הטבעיות כגון הרחבה ועיבוי העצם הסמוכה PDL כללית של ה- התומכת בשיניים יראו כאשר קיים עומס יתר על שיניים טבעיות. עומס יתר על שתלים לא

10

.1 רפואת הפה והשיניים, שבט תשפ״א, כרך ל״ח, גיליון