עדכן רפואת שיניים - גיליון 178 מרץ-אפריל Israel Dental Update no.178 March-April 2022

.2 שכיחות עששת השיניים באוכלוסיות עבר באירופה לטענת מחברי המאמר, עששת שיניים השפיעה על הומו סאפיינס לאורך כל תקופת קיומו, וראיות למחלה נמצאו גם בקרב ניאנדרטלים ואנואידים והיא מלווה את האנושות, ככל הנראה, לאורך האבולוציה. בשל האחוז הנמוך של החומר האורגני, לסתות ושיניים אנושיות נשארות שמורות היטב לאחר המוות, מה שמאפשר למבנים אלה לספק מידע חשוב על קיום ותמותה אנושיים לאורך ההיסטוריה. רקמות השיניים והעצם המכילות מינרליים בכמות גבוהה נחקרות, על מנת להעריך גיל, לשחזר דפוסי תזונה, להבין שינויים חברתיים ותרבותיים ולספק תובנה לגבי תרבויות העבר. לאחרונה, דנ"א עתיק שהופק מרקמות מוך השיניים המוגנות היטב נחקר על מנת להבין דפוסי הגירה של אוכלוסיות, תרבויות וסחורות. מאחר שתהליך העששת הינו מורכב וכולל, בנוסף למיקרוביוטה המקומית של הפה, אינטראקציות מורכבות בין גורמים של רוק, תזונה, גנטיים, אנטומיים ופיזיולוגיים, אין בנמצא מודל הסבר פשוט כאשר בוחנים את התדירות של מחלת העששת באדם ההיסטורי. שינויים בתדירות העששת המתועדים בשרידי אדם ארכיאולוגיים, מוסברים בדרך כלל על ידי שינויים בגורמים תזונתיים. במהלך לפני הספירה, עם מעברים בתרבויות אנושיות רבות מצייד ולקט לחקלאות, 8000-10000 המהפכה הניאוליתית שהחלה סביב השנים דיווחה הספרות על שינוי בהופעת עששת עם שיעורים גדלים. שינוי ידוע בנטל העששת בבני אדם התרחש עם התקדמות התיעוש , הכנסת סוכרים ומזון מעובד להמונים, מה שהוביל לעלייה בשכיחות המחלות. מאוחר יותר, יישום והתאמה 19- במהלך המאה ה כללית של אסטרטגיות מניעה, הובילו לשיפור בריאות השיניים. מטרה המחקר הנוכחי נערך על מנת לסקור את הספרות ולהציג סדרת נתונים שנאספו על שכיחות העששת באוכלוסיות הומו סאפיינס בעבר, וכמו כן להעיר על ממצאים מנקודת מבט היסטורית, אוסטאולוגית, ארכיאולוגית ואודונטולוגית משותפת. החוקרים חיפשו תוך שימוש במונחי חיפוש מוגדרים Design and Architecture Collection , והשני הוא Scopus and Art בשני מאגרי מידע, האחד הוא מראש. הספרות נסקרה והוערכה באופן שיטתי על ידי שני הכותבים. הממצאים כוללים מתאם לא ליניארי מובהק, עם עלייה לספירה, הן עבור מספר שיניים עם עששת והן 1850 לפני הספירה ועד 9000 בשכיחות העששת באוכלוסיות אירופאיות משנת עבור מספר האנשים שנדבקו. מסקנת המחברים היא, כי למרות האמונה הקולקטיבית המבוססת היטב כי שיעורי העששת נעים בין מקומות וזמן שונים וההשקפה הכללית לפיה שיעורי העששת עלו מהתקופה הפרהיסטורית ואילך, זוהי, למיטב ידיעתם, הפעם הראשונה שהקשר הזה הוכח, בהתבסס על נתונים שפורסמו.

Bertilsson C, Borg E, Sten S, et al. Prevalence of dental caries in past European populations: A systematic review. Caries Res. doi. org/10.1159/000522326

16