עדכן רפואת שיניים - גיליון 178 מרץ-אפריל Israel Dental Update no.178 March-April 2022

.11 עקירות בקרב מושתלי כליה השתלת כליה הינה הטיפול הסטנדרטי המומלץ לחולים עם אי ספיקת כליות. הודות להתקדמות ברפואה, טיפול השתלת כליה הפך לנגיש יותר, מוצלח יותר ומבוצע בתדירות גבוהה יותר. כתוצאה מכך, גובר הצורך במתן טיפול שיניים למועמדי ומקבלי השתלת איברים. לדברי המחברים, מומלץ לבצע טיפול שיניים אלקטיבי במושתלי איברים במהלך תקופה יציבה שלאחר ההשתלה. עקב השימוש בתרופות המדכאות מערכת חיסונית לאחר השתלת כליה, כוללים מספר פרוטוקולים בדיקה לסרטן הפה, בקרת היגיינה ושיקול של טיפול אנטיביוטי מונע לפני ביצוע טיפולי שיניים פולשניים. בקרב רופאי שיניים נפוץ באופן אמפירי להוציא מרשם לאנטיביוטיקה עבור מושתלים טרם ביצוע עקירות פשוטות, גם כאשר המתרפאים יציבים מבחינה קלינית. הרציונל מאחורי התנהלות זו הינו, שרבות מהתרופות המדכאות את המערכת החיסונית שמתרפאים אלו מקבלים לאחר השתלה, מפחיתות באופן ספציפי את ספירת תאי הדם הלבנים ומפריעות לפגוציטוזיס. בדרך כלל, למקבלי השתלת כליה יציבים ישנה כמות ותפקוד נאותים של נויטרופילים, מה שלא הופך אותם לרגישים יותר לזיהום חיידקי או אלח דם לאחר עקירת שיניים. במחקר רטרוספקטיבי שהשווה בין שיעורי הסיבוכים לאחר עקירות שיניים בקרב מושתלי כליה שקיבלו אנטיביוטיקה לבין אלו שלא קיבלו אנטיביוטיקה מראש, לא נמצא הבדל בתוצאות לאחר עקירה בין מושתלי כליה שקיבלו טיפול מונע אנטיביוטי לפני עקירות שיניים לבין אלו שלא. בהתחשב באימונופתולוגיה של השתלות, השערת המחקר הנוכחי הייתה כי היות מיועד השתלת כליה, וטיפול אימונותרפי לבקרת סיכון לדחיית שתל, אינם תנאים להגברת הסיכון לחוות סיבוכים לאחר עקירה, כגון אלבאוליטיס, זיהום מקומי חריף, כאב וריפוי מושהה. מטרה מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע האם מקבלי השתלת כליה היו בסיכון מוגבר לפתח סיבוכים לאחר עקירת שיניים. המחברים בחרו מתרפאים שעברו השתלת כליה לפני יותר משישה חודשים (קבוצת מחקר) ומתרפאים שלא טופלו בהשתלה (קבוצת ביקורת) שנים שהיו צריכים לעבור עקירת שיניים שבקעו. אותו מנתח אורלי ביצע את כל עקירות השיניים, במהלכן המתרפאים 18 מעל גיל ימים לאחר עקירת השיניים. תוצאת 21- ו 7 ,3 קיבלו אלחוש מקומי. חוקר אחר שהיה סומא להתערבות בדק את המתרפאים הסיום הראשונה הייתה התרחשות של סיבוכים (זיהום מקומי אקוטי, אלבאוליטיס, דימום מוגבר), ותוצאת הסיום השנייה הייתה 57 בקרב 61- משתתפי קבוצת המחקר ו 38 עקירות שיניים בקרב 45 . בוצעו 21- רה-אפיתלזציה של מכתשית העקירה ביום ה משתתפי קבוצת הביקורת. לא היה הבדל סטטיסטי בין הקבוצות לגבי שכיחות של סיבוך כלשהו או אפיתל מכתשית מושהה. מסקנות מחברי המאמר הן, כי אין הבדל בריפוי לאחר עקירות שיניים בין מתרפאים מושתלי כליה יציבים לבין מתרפאי הביקורת. לדבריהם, זהו המחקר הפרוספקטיבי הראשון המעריך את תדירות הסיבוכים לאחר עקירת שן בקרב מושתלי כליה.

Caliento R, Sá Fernandes K, Silva Andrade N. Extractions in kidney transplant recipients: A prospective

observational pilot study. JADA 2022; 153(3): 233–240

38

Made with FlippingBook Ebook Creator