עדכן רפואת שיניים - גיליון 178 מרץ-אפריל Israel Dental Update no.178 March-April 2022

.12 פרופילים מיקרוביאליים של מוקוזיטיס סביב שתלים ופרי-אימפלנטיטיס

מחלה סביב שתלים הינה סיבוך ביולוגי מאתגר בתחום רפואת השיניים של שתלים, המתרחשת בשכיחות גבוהה יחסית וקיימות מעט אפשרויות טיפול יעילות. מחלה זו, אשר הוגדרה לאחרונה כמצב פתולוגי המשויך לרובד המתרחש ברקמות סביב שתלים 50- דנטליים, כוללת שני סיווגים קליניים: מוקוזיטיס סביב שתלים ופרי-אימפלנטיטיס. שכיחות מוקוזיטיס דווחה כנעה בין אחוזים. ההנחה הינה כי מוקוזיטיס סביב שתלים קודמת 43-10 אחוזים, בעוד ששכיחות פרי-אימפלנטיטיס נעה בין 43 לפרי-אימפלנטיטיס, אך התהליכים האטיולוגיים והפתופיזיולוגיים מפתולוגיה קלה (מוקוזיטיס) ועד חמורה (פרי-אימפלנטיטיס) עדיין אינם ברורים. ישנן ראיות מוצקות לכך שרובד/ביופילם הינו הגורם האטיולוגי המרכזי למחלה סביב שתלים. רוב המחקרים הקודמים קבעו הבדלים במיקרוביוטה בין שתלים בריאים לנגועים או בין מחלת החניכיים לפרי-אימפלנטיטיס. מחקרים מעטים השוו את התפלגות המיקרוביום בין שלבים שונים של מחלה סביב שתלים. בנוסף, הגורמים הקליניים המעוררים דיסביוזיס מיקרוביאלית תת-רירית נותרו לא ברורים. נמצא כי הרגלי עישון משפיעים לרעה על המיקרוביום סביב שתלים וגורמים לשתלים בריאים קלינית לעבור למצב הקשור למחלה. עם זאת, לא נותחו גורמים קליניים אחרים או מאפייני המתרפא. מטרה המחקר הנוכחי נועד (א) להשוות את הפרופילים המיקרוביולוגיים של פרי-אימפלנטיטיס ומוקוזיטיס סביב שתלים ו-(ב) לזהות מתאמים בין דיסביוזה מיקרוביאלית תת-רירית, חומרת התסמינים הקליניים (כולל עומק כיסים, דימום בבדיקה ואיבוד עצם אתרי מוקוזיטיס סביב שתלים 27- שולית) לבין מאפייני מתרפאים אחרים. נערך מחקר חתך בו נאספו דגימות ביופילם תת-רירית מ . הבדלים בפרופילים 16 S rRNA ( Illumina מתרפאים נאספו ונותחו באמצעות רצף גנים ) 64- מאתרי פרי-אימפלנטיטיס מ 37- ו (מדד של מגוון המיקרוביום החל על α מיקרוביולוגיים בין מוקוזיטיס סביב שתלים ופרי-אימפלנטיטיס הוערכו באמצעות גיוון .) LEfSe (מדד של דמיון או אי-דמיון בין שתי קהילות) ואנליזת גודל אפקט ניתוח מפלה ליניארי ( β דגימה בודדת), גיוון ורגרסיה לוגיסטית. מדד הדיסביוזיס Wilcoxon השפע היחסי של טקסונים ברמות מערכה וסוג הושווה באמצעות מבחן הדרגה של המיקרוביאלי חושב, והקשר שלו עם מדידות קליניות (בין היתר עומק כיסים, דימום בבדיקה ואיבוד עצם שולית) נותח באמצעות מקדם המתאם פירסון. התפלגות המיקרוביום הכוללת באתרי מוקוזיטיס סביב שתלים ופרי-אימפלנטיטיס הייתה דומה לפי גיוון טקסונים ברמת הגנוס ושתיים ברמת הפילום הראו הבדלים משמעותיים בשפע היחסי בין שני הסיווגים הקליניים. 23 . β -ו- α חמישה טקסונים ברמת הגנוס נבדקו לחישוב מדד הדיסביוזיס המיקרוביאלי, לאחר רגרסיה לוגיסטית. מבין המדידות הקליניות, רק איבוד עצם שולי הראה מתאם חיובי מובהק עם דיסביוזה מיקרוביאלית. מסקנת מחברי המאמר היא, כי העושר, המגוון והתפוצה של המיקרוביום היו דומים באתרי מוקוזיטיס ופרי-אימפלנטיטיס, כולל חיידקי חניכיים נפוצים ומינים חדשים. בנוסף, עלייה באובדן העצם השולית הייתה קשורה באופן מובהק לדיסביוזיס מיקרוביאלית של תת-הרירית.

Shi Y, Tong Z, Zhang Y, et al. Microbial profiles of peri-implant mucositis and peri- implantitis: Submucosal microbial dysbiosis correlates with disease severity. Clin Oral Impl Res 2022; 33: 172–183

40