דו"ח מצב הלהט"בופוביה בישראל 8

Animated publication

דו"ח מצב הלהט"בופוביה #8 בישראל

דו"ח מצב הלהט"בופוביה בישראל

דו"ח מצב הלהט"בופוביה בישראל

האגודה למען הלהט״ב בישראל

דברי פתיחה

השנה, בנוסף על ההתמודדות מול האתגרים אשר הלהט״בופוביה והאפליה תמיד הציבו מולנו כקהילה, נאלצנו להתאים את עצמנו ואת הכלים שבידינו למציאות הקורונה אשר נכפתה עלינו. כבכל שנה, ישנה עלייה משמעותית במספר הדיווחים שהגיעו לפתחנו על אפליה, פשעי שנאה וחוסר שוויון כלפי כל האוכלוסיות המרכיבות את הקהילה הגאה. הדו״ח חושף את העובדה כי הלה״טבופוביה לא פסחה על אף מעגל ואילצה אותנו לטפל בהשלכותיה בכל תחום: מקום העבודה, הרשתות החברתיות, מוסדות השלטון, המרחב הציבורי והפרטי, ועוד. מגפת הקורונה הוסיפה עוד נדבך לחיים המורכבים של להט״ב, ובאמצעות שיתוף פעולה בין כל הארגונים המייצגים את הקהילה, אנו נאבקים ונאבקות יום יום בהסתה, בורות, אלימות ושנאה. בשביל להביא לשינוי מדיניות וחינוך לסובלנות והכלה, אנו זקוקים וזקוקות לכן, חברי.ות הקהילה שלנו: ככל שתדווחו ותוציאו לאור את המציאות שאנו חווים.ות, נוכל לנטר את מימדי התופעה, להוביל ולהניע שינויים ותהליכים וכן להעביר מסר ברור: אנחנו כאן, בכל חזית ובכל זירה. לא ימחקו אותנו מן המרחב הציבורי והממשלתי וכן נמשיך להגן על הביטחון האישי של כולנו למען חברה איתנה, סובלנית, צודקת ומכילה יותר. הדו״ח המונח לפניך הוא מעבר לנתונים ופרשנותם - הוא תמונת הראי ללהט״בופוביה בחברה הישראלית והמאבק הבלתי פוסק בה.

נורית שיין

אוהד חזקי

יו"ר האגודה למען הלהט״ב

מנכ״ל האגודה למען הלהט״ב

דו"ח מצב הלהט"בופוביה בישראל

2020 נתונים מרכזיים לשנת 01.01.2020 - 31.12.2020

3 כל שעות

27%

16%

25%

במספר 27% - עלייה של כ המקרים שדווחו 2125 מקרים שדווחו לעומת 2696 2019 מקרים בשנת

16% עליה של בכמות הצעירים.ות שנאלצו לעזוב את ביתם.ן לעומת 2019 בשנת 272 2020- ב 315

25% - כ מהלהט״בופוביה מתרחשת במרחב הקרוב לבית בשנה שעברה 8% לעומת

שעות מדווח 3 כל מקרה להט"בופובי, שעות 4 לעומת 2019 בשנת

מאז הוקם מרכז הדיווח ע"ש ניר כץ ז"ל לפני כעשור, חלה עלייה מתמדת בכמות הדיווחים המגיעים לפתחנו. מרכז הדיווח מתעד ומטפל במקרי להט"בופוביה ואנו פועלים.ות מול הגורמים הפוגעים ודורשים.ות מהם שינוי נהלים או טיפול במקרה הנקודתי ו/או הכשרת הצוות בנושאי הקהילה הגאה. מעבר לכך, אנו מספקים.ות ליווי אישי לפונים.ות, מציעים.ות להן.ם אוזן קשבת ועזרה בבירור סיבת הפניה ומפנים.ות אותם.ן בהתאם לגורמים פנים וחוץ קהילתיים. פעולת הדיווח חשובה בשני מובנים: היא מחזקת אצל המדווח.ת את תחושת המסוגלות וההשתתפות במאבק נגד האלימות שמופנית כלפיו.ה מעצם היותו.ה חבר.ת קהילה, וכן תורמת לתיעוד האלימות הלהט"בופובית. שיקוף מדויק עד כמה שניתן של האלימות הלהט"בופובית בישראל הוא למעשה הבסיס לכל פעילות המאבק שהאגודה מקדמת, כיוון שהוא מאפשר הבנה טובה יותר של הדבר נגדו אנו נאבקות ונאבקים. הקורונה, כשם שפגעה בכל איש ואישה ברחבי העולם, היכתה בכלל הקהילה הגאה; בכל הגילאים, 2020 המגדרים, הנטיות, האזורים הגיאוגרפים ותחומי החיים כולם. לכן, לעומת שנים קודמות, שנת הייתה שנה מלאת תהפוכות עבור כולנו, בעיקר בשל המגפה הבריאותית שהבהירה לנו שהיא כאן כדי להישאר והשאירה את חותמה ואת השלכותיה גם במחוזות הלהט"בופוביה. למשל, בכל הנוגע לצעירים.ות להט"ב שסולקו מביתם.ן עקב התנכלות/התעללות ממושכת על רקע נטיה מינית/זהות מגדרית. נוסף על כך, המגפה תחמה את הלהט"בופוביה לתחומי המרחב הפרטי, הרבה יותר מהמקום שתפסה בשנה שעברה. השנה, לראשונה, היה גידול בדיווחים המגיעים אלינו מצפון הארץ ואזור השרון וזאת לעומת שנים קודמות בהן מרבית הדיווחים הגיעו מאזור גוש דן. אנו כלהט"בים.ות, נמצאים.ות בכל מקום ודורשים.ות את זכויותינו ואת היכולת לחיות במרחב בטוח ככל אזרח.ית אחר.ת; הפיזור הגיאוגרפי ממנו הגיעו הדיווחים, מבטא את העובדה החשובה הזו, למרות שיש גורמים שהיו מעדיפים לטשטשה. היינו עדים.ות לשינוי מתפתח ושיח משמעותי במגזר הערבי בכל הנוגע 2020 חשוב להדגיש כי בשנת לסוגיית הלהט"ב: קבלה והתמודדות מול אתגרים הייחודיים לערבי.ות ישראל המזדהים.ות כלהט"ב; וכן בקהילת הלהט״ב על הרצף הדתי אשר חווה מצד אחד הסתה משמעותית כמו האשמת מימוש הנטייה המינית במגפת הקורונה ומצד שני צועדת צעדים משמעותיים לקראת ביסוסה כחלק לגיטימי ובלתי נפרד מהחברה הדתית והכללית.

דו"ח מצב הלהט"בופוביה בישראל

41-55

גבר סיסג׳נדר

56+ 1%

ג׳נדרקוויר

5%

31-40 14%

12%

27%

18 עד 22%

גבר טרנס

6%

אישהטרנסית 7%

חלוקה גילאית

חלוקה מגדרית

19 - 30

58%

אישה סיסג׳נדרית

31-40 האחוז של המדווחים.ות בגילאי - 2020 ,7% - 2019( 2020 בשנת 2 גדל פי ). לפי ההנחה שלנו, אנו משערות כי 14% השינוי מגיע כי בני.ות אוכלוסית גילאים זו נאלצו להישאר השנה בביתם.ן לעומת השנה הקודמת בשל הקורונה מה שאפשר לסיר הלחץ הלהט"בופובי להתהדק ועל כן כמות הדיווחים גדלה. 56 הדבר נכון גם לאחוז המדווחים.ות מעל גיל אחוז הדיווחים מאוכלוסיה זו 2019 - בשנת 2020- מכלל הדיווחים ואילו ב 0.5% עמד על .1%- קפץ ל

48%

אחוז הנשים שדיווחו לנו 2019 בשנת ,34% (סיסג׳נדריות וטרנסיות) עמד על .55% ואילו השנה קפץ ל

* סיסג׳נדר.ית- מי שהמין הביולוגי שלו.ה תואם למגדר שלו.ה

פיזור גאוגרפי של המקרים המדווחים

אזור השרון 7%

כלל ארצי 8%

ירושלים והשפלה 10%

ב״ש והדרום 10%

חיפה והצפון 22%

43% תלאביב וגושדן

הפיזור הגיאוגרפי של הפניות שהגיעו אלינו לא נשאר תחום ברובו רק לגוש דן ותל אביב רבתי, אלא מקבל נוכחות רבה יותר של אזורים חשובים נוספים. למשל, אחוז הדיווחים מאזור הצפון וכן אחוז הדיווחים מאזור השרון גדל 2020- ב 22% לעומת 2019 בשנת 11% - 2 עלה השנה פי השנה). אם בשנה שעברה הדיווחים מאזור המרכז עמדו 7% לעומת 2019- ב 3%( 2 ביותר מפי ) הרי שהשנה חזינו בפיזור גיאוגרפי רחב הרבה 60%( על יותר ממחצית כלל הדיווחים שהגיעו אירועי 40 יותר. אנו מניחים.ות שמכיוון שנראות הקהילה הגאה צמחה בשנים האחרונות (מעל ), ניתן לחזות במקביל גדילה בהתנגדות לנוכחות הקהילה 2019 גאווה בפריסה ארצית החל משנת במרחבים גיאוגרפים שונים וכך נוצרת עלייה מתמדת בכמות הלהט"בופוביה.

דו"ח מצב הלהט"בופוביה בישראל

זירות הפגיעה

למרות 2019 הדיווחים על אירועים להט״בופוביים, בסביבת בית הספר, בקרב נוער, המשיכו לגדול משנת שהקורונה הכריחה אותנו ללמוד בבית. נוסף על כך, גם אירועי התנכלות ועוינות במרחב הביתי הפרטי הלכו וגברו ככל שנאלצנו להישאר יותר בין ארבעה קירות. הלהט״בופוביה לא נעלמת או פוחתת, אלא תופסת צורה אחרת ומתאימה את עצמה למציאות החדשה לה התרגלנו בשנה האחרונה.

אחר 18%

מרחב ציבורי

18%

מקוםעבודה

4%

זירות הפגיעה

סביבה ביתספרית

7%

המרחב הקרוב לבית

25%

משפחה

28%

ניתוח זירות מרכזיות של להט"בופוביה וההתמודדות הקהילתית

זירת קורונה בראיה כלל מרחבית לקורונה, כידוע, השלכות מרחיקות לכת על חיי כל הא.נשים כולם.ן ובכלל זאת על להט"ב. למשל, בכל הנוגע לצעירים.ות להט"ב שבורחים מביתם.ן בשל התנכלות/התעללות ממושכת על רקע נטיה מינית/זהות .16% - גידול של 2019 בשנת 272 נערים.ות וצעירים.ות לעומת 315 מגדרית, השנה נאלצו לעזוב את ביתם.ן מעבר לכך: המגפה תחמה את הלהט"בופוביה לתחומי המרחב הפרטי הרבה יותר מהמקום שתפסה בשנה מכלל המקרים אירעו במרחב הקרוב לבית או במרחב הציבורי, השנה היה גידול 8% 2019 שעברה: אם בשנת פניות. 4 מכל 1 - במקרים שאירעו במרחב הקרוב לבית 25%- משמעותי ל מבחינת התבטאויות אישי ציבור בעלי השפעה נרחבת, היו רבנים כדוגמת הרב מאזוז אשר טענו כי המגפה הגיעה בגלל להט״בים, מה שהעלה את אש ההסתה כלפי כלל הקהילה.

דו"ח מצב הלהט"בופוביה בישראל

הזירה המקומית ״אני חיה בבניין בו יש שכן אחד שתמיד מעלה ומגנה את הנטיות המיניות שלי - בפניי או מאחורי גבי ובעיקר בכל הזדמנות....״ ל', ירושלים השפעות משבר הקורונה שפקד אותנו השנה ניכרות במיוחד בסביבה הקרובה לבית. הסגרים התכופים הביאו לכך שא.נשים נשארו בבית הרבה יותר, מה שהגביר את סיר הלחץ שלהט״ב חווים.ות, שכן המרחב הציבורי הצטמצם והביא את הלהט"בופוביה לפתח ביתנו; למשל, גילויי עוינות מצד שכנים ובני משפחה. להט"בופוביה בסביבת מקום המגורים והסביבה האישית קשה אף יותר, היות והיא מצמצמת את המרחב הבטוח ואינה מאפשרת מרגוע ממנה. דבר זה מייצר תחושת רדיפה ומעצים את הקשיים הרגשיים ותחושת במספר הא.נשים שפנו לאגודה 26% אי הביטחון עבור חברי.ות הקהילה. אחד הביטויים לכך הוא עליה של בבקשת סיוע רגשי וליווי נפשי. בין האירועיםשטופלו על ידינו: התנכלות לזוג להט״בי מצד שכניהם, שהתבטאה בצורה אלימה ובאופן יומיומי. יתר על כך, השנה נצפתה עלייה משמעותית בתלישות דגלי גאווה ממרחבים פרטיים (בעיקר ממרפסות) של חברי וחברות הקהילה: "אני וזוגתי תלינו דגל לכבוד חודש הגאווה, פנו אלינו שכנים בבקשה להסיר את הדגל, כשזה עבר לאיומים ממשיים עלינו הזמנו ניידת ולאחר כמה ימים הדגל נתלש..." נסקרים.ות על להט"בופוביה ברשות המקומית*, נמצא כי 400- מעבר לכך, מתוך סקר מקיף שערכנו בקרב כ מהמשיבים.ות חוו להט"בופוביה במקום מגוריהם.ן בשנה החולפת. 41% *כגון אמירות להט"בופוביות מטעם פקיד, פרסומי עיריה, חוסר רצון מופגן לקדם נושאים להט"ביים ברשות.

התמודדות קהילתית האגודה נקטה בגישת מהמאקרו-למיקרו. בשנים האחרונות, התגבשה ההבנה לפיה יש לקדם שינויים כלליים מהותיים ברשות המקומית שישפיעו לטובה על תושבים.ות חברי.ות הקהילה הגאה. למען כך, יש לעבוד באופן ישיר הן עם פעילים.ות מקומיים.ות והן עם גורמי עירייה/רשות מקומית. מתוך הבנה זו, יצרנו את התארגנויות גאות של פעילים.ות מקומיים.ות, הפועלות יום יום 60 פורום "גאווה מקומית". הפורום מלווה ליצירת מרחבים בטוחים ללהט"ב בכל יישוב, עיר או כפר ברחבי הארץ. נוסף על כך, ביישובים בהם אין התארגנות גאה מקומית, האגודה מלווה את חברי.ות הקהילה בכל שלב לקראת יצירת והפעלת קהילה מקומית. זאת, במטרה שאף להט"ב לא יתמודד לבדו.ה עם להט"בופוביה, אתגרים וקשיים הקשורים לזהותו.ה - אלא כחלק מקהילה תומכת.

דו"ח מצב הלהט"בופוביה בישראל

זירת החברה הערבית הלהט״בית ״סילקו אותי מהבית ולא יצאתי מהדירה של חבר במשך כמה חודשים… עד שאזרתי אומץ לצאת, תקפו אותי כי אני להט״ב. אני לא מבין למה לחיות? מ', מרכז הארץ מהדיווחים שהגיעו אלינו מהחברה הערבית, נסובו סביב אי קבלה ואלימות במשפחה הקרובה 100% , השנה אשר יצרה מצוקה נפשית וכלכלית שהתעצמה למימדים נרחבים בתקופת הקורונה. למרכז הדיווח הגיעו עשרות דיווחים מהחברה הערבית הלהט"בית ואנו מכירים.ות בכך שהמקרים שהגיעו מהווים את קצה הקרחון בלבד כאשר יש עוד מאות או אלפי מקרים שנשארים נסתרים. המקרים שהגיעו אלינו הם מקרים קשים, כמו זה של נערים שנזרקו מביתם לאחר שהוכו עד זוב דם ע"י משפחתם, הגיעו ליפו, שם הוכו קשות ע"י עוברי אורח. כשהתוקפים נשאלו מדוע הם מכים את הנערים, ענו כי ״הומואים לא אמורים להתקיים בחברה הערבית״. ראינו שינוי גדול 2019-2020 בניגוד לשנים קודמות בהן סוגית הלהט"ב בחברה הערבית היתה מושתקת, בין 2019- ביחס של החברה הערבית הכללית לסוגיה זו- לחיוב ולשלילה. מספר אירועים מהותיים אירעו בין אשר היוו קרקע פוריה הן להתפתחות הנושא והן לתגובות נגד ברחוב הערבי: אירוע הדקירה בבית דרור 2020 של נער ערבי-ישראלי; הפגנה היסטורית ראשונה של הקהילה הקווירית-פלסטינית בחיפה בהשתתפות ח"כ עאידה תומא סולימאן; השת"פ בין האגודה ל'טחינה אל-ארז' בהקמת קו קשב בערבית; חוק טיפולי ההמרה שהופעל בגינו לחץ כבד על חברי הרשימה המשותפת להצביע בעדו/נגדו ולבסוף עצם העובדה שחלקם הצביעו בעדו תרמה לתסיסה; ההלוויה של הרקדן הלהט"ב איימן ספיה שהיוותה אירוע מכונן ללגיטימציה של להט"ב ערבים.ות בחברה הערבית-ישראלית. כל אלו מהוות אבני דרך חשובות בהכרה בקיום הלהט״בי במרחב הערבי-ישראלי. לכל שינוי המערער על הסדר השמרני הקיים, מתגבשת תגובת נגד משמעותית מקרב החברה הכללית ופוליטיקאים בני המגזר. מצד אחד אנו עדים.ות ליותר פתיחות ללהט"ב ולזכותם.ן להתקיים במרחב הערבי, ומצד שני התנגדות מטעם גורמים שרוצים למנוע את השינויים המתרחשים וכך האלימות גוברת. את הסוגיה הזו ניתן להבין במלואה כאשר בוחנים את הגידול בנתונים של ערבים.ות-ישראלים.ות להט"ב אשר הגיעו מהשוהים.ות בבית המחסה לנוער בית 30% לבתי מחסה בשנה האחרונה: למשל, השנה אוכלוסיה זו היוותה . יש לציין שמדובר 22.7% היוו 2018 ואילו בשנת 29.2% הם.ן היוו 2019 דרור ומדובר בעליה מתמדת: בשנת .20%- באחוז גבוה יותר מהיחס שלהם.ן באוכלוסיה הכללית: כ התמודדות קהילתית נקיטת גישה פרו-אקטיבית: בליווי האגודה, בשנה האחרונה נוצרו מענים מותאמים לאוכלוסייה ולסוגיות עימה היא מתמודדת, הכוללים קו קשב ומענה פסיכו-סוציאלי בשפה הערבית. כמו כן, האגודה מעודדת בניית וגיבוש קהילה של ערבית להט״בית חזקה וגאה. זאת, מתוך ההבנה שיש צורך מהותי במרחב בטוח עבורם.ן ולמענם.ן. במטרה להגיע כמה שניתן לאוכלוסיה זו אשר עומדת בפני אתגרים הייחודיים לה, יצרנו שיתוף פעולה עם חברה ערבית-ישראלית מוערכת, ׳טחינה אל-ארז׳, ביצירת קו קשב בשפה הערבית אשר כולו מושתת על מתנדבים.ות ערבים וערביות דוברי.ות השפה שיוכלו לדבר, להבין ולחבר את הפונים.ות לכלל שירותי האגודה שאנו יכולים.ות להציע. כמו כן, אנו עובדים.ות באופן שוטף עם משטרת ישראל על מנת להקנות לסוגיית הלהט"בופוביה ברחוב הערבי משקל רב יותר לטיפול יעיל ופונים.ות באופן ישיר ללהט"ב מהחברה הערבית שנפגעו על רקע נטייתם.ן המינית ו/או זהותם.ן המגדרית ע"מ לאפשר להם.ן את הסיוע המדויק ביותר שיוכלו לקבל.

דו"ח מצב הלהט"בופוביה בישראל

זירת להט"בופוביה ואפליה בשוק התעסוקה

"האחמ״ש בעבודה שלי החליט תקופה ארוכה להפוך אותי ללעג ובדיחה מאחורי הגב שלי באופן מתמיד וקבוע על רקע הנטייה המינית שלי בלבד. זה מתלווה בעקיצות, חיקויים, אמירות והתייחסות מפורשת למיניות שלי. זה נעשה מול עובדים ולקוחות ואני כל-כך מובך ופגוע שאני לא יודע מה לעשות…" נ', מרכז הארץ מכלל הדיווחים בשנה החולפת היו על אירועי אפליה ולהט"בופוביה במקום 4% , לפי נתוני מרכז הדיווח . הדיווחים מצביעים על התפלגות בכלל הארץ ולא נצמדים לאזור אחד 2019 בשנת 3% העבודה, לעומת מאזור ת"א וגוש 28% , מאזור ירושלים ויו"ש 11% , מכלל המדווחים.ות מגיעים.ות מאזור הדרום 11% : בלבד 22% . מהמדווחים הם גברים 55.5% - מהמדווחות הן נשים, בעוד ש 16.5% . מאזור צפון הארץ 28%- דן ו מהמדווחים.ות הם.ן על הקשת הטרנסית. מקרה שהתמודדנו עימו הינו סיפורה של רופאה, אשר נדרשה להוריד את דגל הגאווה משולחנה לאחר שחלק מהצוות המקצועי התלונן על כך שהדגל פוגע ברגשותיהם. כאשר ניסתה לשוחח עם המנהלת נענתה כי היא לא צריכה להסביר לה שום דבר. אותה עובדת הרגישה מושפלת ונתונה לחסדי ההנהלה. LGBTECH . הייתה שנה של נראות הולכת וגוברת של להט"ב בעולם התעסוקה הישראלי המגוון 2020 שנת 2020 מהווה את הארגון היחיד בישראל אשר עוסק בסוגיית הלהט"ב במקומות העבודה. בהקשר לכך, בשנת בפרט ע"מ להגביר את הנראות הלהט"בית LGBTECH נעשתה עבודה מאומצת ע"י ארגוני להט"ב ככלל וע"י בעולם התעסוקה והשיח הציבורי הסובב סביב כך. ערכה סקר מקיף ויחיד מסוגו על להט״ב בשוק התעסוקה, זו השנה השניה ברציפות, LGBTECH , יתר על כן נסקרים.ות. הסקר בחן, בין היתר, תופעות של להט״בופוביה ואפליה במגוון מקומות עבודה 906 עליו השיבו ומעלה מגמות מעניינות בהקשר לתפיסות ופרקטיקות של להט"ב בעבודה: הרוב המוחץ של הלהט״ב חיים.ות עפ״י נתוני הסקר. 86% - מחוץ לארון בעבודתם.ן כרבע מהמשיבים.ות שטענו שלא יצאו מהארון מצהירים.ות כי הסיבה היא חשש מהתנכלות/אפליה. כלומר, מדובר בהתנהלות שנובעת מדאגה כללית ולאו דווקא מניסיון. זה מלמד אותנו שמעסיקים.ות יכולים.ות לעשות צעדים משמעותיים כדי להפיג את החשש ולקרב להט"ב אליהם.ן. התמודדות קהילתית ארגונים 15- הובילה את קמפיין "גיוון מעסיק אותי" ביחד עם הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה ו LGBTECH ארגונים כשמטרתו הייתה לקדם את מסר הגיוון ההכרחי בכלל מקומות העבודה. 500- שותפים, אליו הצטרפו כ מעסיקים.ות משמש מנוע 50- מעבר לכך, הארגון מאמין כי מודל התאים הגאים אותו הוא מפעיל בקרב כ משמעותי לשינוי עמדות של וכלפי להט״ב בתעסוקה. הדבר מוכיח כי הקהילה יכולה לשנות בעצמה את המצב- יותר תאים גאים בקרב יותר מעסיקים.ות יובילו לשינוי מעמיק יותר. יש להוסיף כי פערי מגדר בשוק התעסוקה המובילים לאפליה משמעותית משועתקים גם בקרב נשים .2021 יוזמת מהלך להנעת קהילת נשים להט״ביות בתעסוקה במהלך LGBTECH להט״ביות ועל כן ארגוני הקהילה קידמו שינוי בשטח בתחום התעסוקה- הסברה והעלאת מודעות אל מול מעסיקים.ות וכן הימצאות יותר משמעותית במוקדי מקבלי ההחלטות.

דו"ח מצב הלהט"בופוביה בישראל

זירת הקהילה הטרנסית

״סוף סוף הצלחתי להשיג ראיון עבודה כי עד עכשיו סורבתי לאור החזות הטרנסית שלי. כשהלכתי נשאלתי ע״י המראיין מה יש לי בין הרגליים. היו לי דמעות בעיניים״ א', צפון הארץ ,)23.5%( הסוגיות המרכזיות עליהן דיווחו א.נשים על הקשת הטרנסית הן התנכלויות במרחב הקרוב לבית .)23.5%( ) וטרנספוביה/אפליה/מיצוי זכויות במערכת הבריאות 19%( בריונות ברשת אחד מהמקרים המזעזעים שהגיע לפתחנו הוא מקרה של גבר טרנס צעיר, אשר סולק מביתו. הוא הגיע לראיון עבודה לתפקיד של מדריך לנערים בסיכון. בתור מי שלא קיבל את הסיוע הנפשי שלו היה זקוק בבגרותו כדי להתמודד עם מצוקות חייו, הוא רצה לעשות ׳תיקון׳ בדמות סיוע לנערים הללו. כאשר הגיע לראיון, נשאל ע״י המראיין מה יש לו ״בין הרגליים״ ונאמר לו שלא יוכל לעבוד שם בגלל הסיבה הזו. כל ניסיון חייו והכישורים שצבר לא היו רלוונטיים והוא חש שמרדדים אותו לשאלת הפיזיולוגיה בלבד. השנה, נוסף על האתגרים עימם מתמודדת הקהילה הטרנסית ביום יום, התפרצות מגפת הקורונה החריפה 55-60%( עוד יותר את הפגיעה בה. אם מראש טרנסים.ות רבים.ות הדירו את עצמם.ן מקבלת טיפול רפואי מהקהילה הטרנסית נמנעים.ות מראש מכך, זאת על פי מחקר בנושא בריאות ורווחה בקהילת הטרנסית לשנת שערכה ד"ר סיגל גולדין בשיתוף עם מרפאת לוינסקי) וכן התמודדו מול קושי בקבלה לעבודה - בעולם 2019 בו מפחיד לצאת מהבית זה רק החמיר והחריף את המצב וכך הצורך ההישרדותי עלה וגבר על צרכים אחרים. בכל הנוגע לנוער טרנסי, באופן אירוני, הקורונה הפחיתה חרדה חברתית ודיספוריה אצל חלקם.ן משום שהנוער נאלץ להישאר בבית וכך היה צריך להתמודד פחות מול התנכלויות מן החוץ (הדברים נכונים למי שיש תמיכה ומערכת מבוססת להחזיק את עצמו.ה; כלומר למי שהיה לו.ה לאן 'ליפול'). התמודדות קהילתית לאחר עבודה מאומצתשל כשלוששניםשל ארגוני הקשת הטרנסית, פותח נוהל במשרד הבריאותשל מערכת בריאות הנפש להנגשתה לא.נשים על הקשת הטרנסית הקובע שטרנסג'נדריות אינה הפרעה נפשית וכי אין הצדקה לבצע טיפולי המרה למשני זהות מגדרית או נטייה מינית. כמו כן, הנוהל מחייב פנייה למטופלים.ות בלשון המגדר שבחרו ללא קשר למסמכי הזיהוי או למראה הפיזי שלהם.ן. מעבר לכך, הוקם צוות בין משרדי לקידום הקשת הטרנסית, אשר הציע המלצות לשיפור מענים שניתנים ע״י משרדי ממשלה, כמו שינוי סעיף המין בת.ז והתנהלות הוועדה להתאמה מגדרית בבית החולים תל השומר. מי שדחפו להקמתו הם ארגוני הקשת הטרנסית, ביניהם מעברים, פרויקט גילה, ברית הלביאות וטרנסיות ישראל וכן נציג קשרי ממשל של קואליציית ארגוני הקהילה הגאה. הכשרות לצוותים מקצועיים שונים 80- נוסף על כך, פרויקט גילה בשיתוף עם חוש"ן העבירו למעלה מ במערכת הבריאות למתן טיפול שיוויוני, מקצועי ומכבד לא.נשים על הקשת הטרנסית. על-מנת להתמודד עם אתגר הקורונה, פרויקט גילה וארגון טרנסיות ישראל יזמו פרויקטים של חלוקת סלי מזון ותווי קניה לחברי.ות הקהילה בשיתוף עם המרכז הגאה, האגודה ומעברים בחסות קרן שוסטרמן וקרן תל אביב, כמו גם פרויקט מלגות לסיוע בשכר דירה שפעל במקביל בחסות קרן שוסטרמן ותורמים פרטיים. זאת בנוסף לפרויקט המלגות השנתי ללימודים אקדמיים של ארגון מעברים. מעבר לכך, מתוך הכרה כי הקהילה מתמודדת עם אתגרים משפטיים הן ברמת המדיניות והן במישור היומיומי, יזמנו השנה באגודה ובשיתוף פרויקט גילה שירות של משרד עו"ד קלעי-רוזן של ייעוץ שוטף וייצוג משפטי חינמי לא.נשים על הקשת הטרנסית, במגוון נושאים. אתגר נוסף עימו הקהילה מתמודדת הוא הכניסה לתוקף של חוק הפללת הלקוח כאשר המענים שאמורים לסייע ליוצאות ממעגל הזנות עדיין אינם קיימים ונמצאים בפיתוח. החוק משפיע בצורה חזקה על מי שעובדות מהרחוב ובבתים, כיוון שהרחוב נעשה יותר מסוכן: השוטרים מתעמרים בלקוחות והלקוחות מפגינים אלימות רבה יותר כלפי טרנסיות שגם כך סובלות מאלימות באופן שוטף. כמו כן נדמה כי נמצאו דרכים יצירתיות לקנוס נשים טרנסיות שאינם קשורים בחוק, כמו הפרעה לציבור, מטרד והתערטלות.

דו"ח מצב הלהט"בופוביה בישראל

זירת הלהט״ב על הרצף הדתי

״הייתי באולפנה, ואז המרצה אמרה שנישואים חד מיניים זה כמו זרעי כלאיים… נטיה חד מינית היא סטיה שצריך לטפל בה… תועבה במדינה. שיעור שלם על כך שא.נשים על הקשת הטרנסית זו חוסר אמונה ב-ה' ועוד עשרות הערות וסטיגמות נגד הקהילה הלהט״בית״ כ', דרום הארץ , הקהילה הדתית-להט״בית נאלצה להתמודד עם מגוון אירועים שהשפיעו עליה מחוץ 2020 לאורך שנת ולהט״בופוביה שנועדה לקעקע את זהותם.ן המשולבת כמי שהן.ם, גם להט״ב וגם על הרצף הדתי. הקורונה הביאה עמה אתגרים והזדמנויות. להט"בים דתיים.ות רבים.ות, בעיקר כאלו שבארון, מצאו עצמם.ן בסיר לחץ גדול בימים של סגר וזמן בית רב מהממוצע, מה שהותיר אותם.ן להתמודד עם גילויי להט"בופוביה מבית ביחד עם קונפליקט מובנה של דת מול הרצון לממש את הנטיה המינית ו/או האני המגדרי שלהם.ן. כבר בתחילת השנה, בפברואר, בעיתון ׳בשביעי׳ דרשו ממפלגת כחול לבן להסיר את המילה "להט״בים" ממודעת בחירות שלהם בעיתון. עוד באותו החודש הארגון הדתי-שמרני ׳בוחרים במשפחה׳ יצא נגד חברת החשמל שהכריזה כי תיתן מענק להליך פונדקאות לזוגות חד מיניים. התבטאויות הרבנים הבכירים כנגד הקהילה לא פסקו לאורך כל השנה והציתו הסתה כנגד להט״ב, למשל: "פורום הרבנים למען הציונות הדתית", איגוד של רבנים שמרנים בכירים, התכנס וקרא לפעול נגד משפחות להט״ביות ובעד "קדושת המשפחה היהודית". אלו מקצת ההתבטאויות והפעילויות מצד אישי ציבור דתיים בכירים. בכל הנוגע לפן הפוליטי, הדחיפה שלא לקבל מי שמנהל.ת אורח חיים להט״בי התקיימה גם שם: למשל, ש"ס, יהדות התורה, האיחוד הלאומי ורע"ם בניסיון להפיל את חוק איסור ההמרה בוועדת העבודה הרווחה והבריאות; דרור אריה, מייסד מפלגת ׳נועם׳, פתח קרן לסבסוד "טיפולי" המרה ועוד. גם בזירות אחרות כגון זו התקשורתית וזו החינוכית, נאלצה הקהילה להתמודד עם הסתה גוברת ונשנית: למשל לא הסכימו לקבל כתבות מדובר ארגוני הקהילה הדתית-להט״בית, ואילו החמ״ד (מינהל 20 בערוץ החינוך הדתי) הסיר תמיכה בהשתלמות למורים.ות על הקניית כלים וידע על תלמידים.ות להט״ב. לקראת סוף השנה, ארגון בשם ׳אופק- המטרה להסברה יהודית׳ יצר סרטון נגד ״המיסיון הלהט״בי״- הימצאות חוש״ן ושב״ל במערכת החינוך. התמודדות קהילתית פניות רבות הגיעו לארגון חברותא (ארגון לגברים להט״בים על הרצף הדתי) לקבלת תמיכה בימים מורכבים אלו מהציבור הדתי והחרדי וכן הוקם מרכז תמיכה מקוון לנשים בארון בארגון בת קול (ארגון לנשים להט״ביות על הרצף הדתי) בשם "בשבילך" בשל העלייה החדה בפניות. חוסר קיומן של מסגרות לימוד תיכוניות פיזיות בשל הקורונה הביאו את שב"ל (ארגון החינוך וההסברה לציבור הדתי כלפי להט״ב) לחשוב מחוץ לקופסא ולהתמקד בקהילות הבלתי פורמאליות באירועי זום במכינות קדם צבאיות שפעלו בתקופה זו וכן בהתמקדות בתשתיות הארגון וביניהם: הכשרות ופעילויות לפעילים.ות, אתר חדש ושת"פים ארוכי טווח עם דמויות מפתח ברשויות מקומיות על מנת לקדם ברמה המוניציפלית את הקהילה הדתית-להט״בית. כמו כן, בהובלת חברותא וארגוני הקהילה ככלל עבר חוק האוסר על טיפולי ההמרה בקריאה טרומית וזאת כנגד הסיכויים שניבאו כישלון למהלך, אשר כלל גם הקמת תשתיות דיגיטליות לנפגעי המרה, הסברה בנושא והשתתפות בוועדה בכנסת.

דו"ח מצב הלהט"בופוביה בישראל

סיכום

השנה התמודדנו, כקהילה, עם מגפה כלל עולמית, מצב פוליטי-מדיני שברירי ולהט״בופוביה שמגיעה הן בצורותיה ה׳מסורתיות׳ אותן למדנו להכיר ולהתמודד מולן והן בצורותיה החדשות שהושפעו מהמציאות הגאו-פוליטית שנחתה עלינו. הקורונה צמצמה את המרחב שלנו לכזה שמתמקד בבית או סובב סביבו, מבלי שהיינו מוכנים.ות לכך. על כן התאמנו את המענים שאנו מספקים.ות לחברי.ות קהילה אל מול הלהט״בופוביה וחוסר השוויון שחוו כדי שיכילו את ההתמודדויות הייחודיות ששנת הקורונה הביאה עימה. נוסף אליה, המצב הפוליטי המעורער והבחירות הרביעיות שמדינת ישראל נאלצת לשאת, הגבירו גם הם את גילויי ההסתה והניכור החברתי, מה שמתבטא בעליה המשמעותית בכמות המקרים שדווחו אלינו; וכך, הדבר העמיק את הפערים שחברי.ות הקהילה חוו ממילא. על כן אנו קוראים.ות לממשלה שתיקח אחריות לאור מחוייבותה לאזרחיה, ותשקיע יותר משאבים ומענים כלל מערכתיים בקהילה הגאה ובאוכלוסיות המוחלשות. נמשיך לעבוד כדי להוות בית, אוזן קשבת וגורם מסייע לכל חבר.ה בקהילה הגאה - בכל מקום, כל גיל, נטיה והגדרה עצמית- אשר לא צריכ.ה להתמודד לבד אל מול גילויי שנאה ובורות. דווחו על כל מקרה, רק כך נוכל להמשיך לייצר שינוי!

לדיווח על אירוע להט״בופובי

דו"ח מצב הלהט"בופוביה בישראל גילוי נאות: * האחוזים המדווחים בדו"ח מתייחסים רק למקרים המדווחים שאופיינו מבחינת גילאים, מגדר ונטייה מינית ואינם מתייחסים למקרים שסומנו כ"אחר" עבור האיפיונים הללו. * הנתונים המדווחים כוללים פניות שהתקבלו למרכז הדיווח ומידע שאספנו באופן נקודתי. www.lgbt.org.il בדף הבית של אתר האגודה למען הלהט"ב טופס דיווח אונליין "יש עם מי לדבר" – קו הקשב, המידע והתמיכה של האגודה 03-6205591 : בטלפון 19:30-22:30 פועל בימים א'-ה' ומוצ״ש בשעות 058-6205591 : או בוואטסאפ נוסף על כך, האגודה מפעילה מערך שירותים לקהילה הגאה: שירות ייעוץ וטיפול, סיוע וייעוץ משפטי, וסיוע למבקשי מקלט. ניתן לפנות לאגודה דרך אתר האגודה למען הלהט"ב: aguda@lgbt.org.il : או באמצעות המייל www.lgbt.org.il

ניר כץ ז״ל לאמו, אילה, ולאביו, רמי כץ ז"ל, 1983 ביולי 18- ניר כץ ז"ל נולד ב ,1990 ביולי 17- אשר נפל בעת שירות מילואים באסון צאלים א', ב . הוא גדל בגבעתיים ולאחר מכן במודיעין, 7 בהיותו של ניר בן והתגייס לשרות כמתכנת מחשבים באחת מיחידות המחשבים בחיל המודיעין. לאחר שחרורו החל ללמוד מדעי המחשב במרכז הבינתחומי בהרצליה. לאחר יציאתו מהארון, ותוך שהוא חולק את חייו עם בן זוגו, תומס, בחר ניר בדרך חיים של נתינה והתנדבות למען הקהילה הגאה, וזאת כמדריך בקבוצת הנוער של האגודה – "ברנוער". ניר האמין בערכי הגאווה בזהותו, בנתינה לזולת, ובחיזוק הקהילה הגאה. , נכנס אדם לבוש 22:30 , בשעה 2009 באוגוסט 1- במוצאי שבת, ה שחורים ומסכה שחורה על פניו אל מרכז האגודה למען הלהט"ב ברחוב נחמני בתל אביב, עת התקיימה במקום פעילות "ברנוער". הרוצח, אקדח שלוף בידו, החל לירות כלפי הנוכחים במקום. בסופו פצועים, עשרות נפגעי חרדה, 10 של הערב מניין הנפגעים עמד על הרוגים ובהם ליז טרובישי ז"ל, כמו גם ניר כץ עצמו. יהי זכרם 2- ו ברוך.

- הדוח הופק בשיתוף -

Made with FlippingBook Ebook Creator