עלי חפר - גיליון 382 - יוני יולי 2021

משפחה בעמק

// קיבוץ העוגן משפחת אראלי בן אור

טלי אשחר גוטליב מאת:

מימין לשמאל: נטע, נעמי, רותם ועומר

נטע: “אחרי הטיול התחלתי להדריך במכינה, אבל אחרי שנה הציעו לי תפקיד טוב ולכן חזרתי לצה״ל לעוד כמה שנים טובות״. לימודים עם קהילה רותם: “בתקופת הלימודים באוניברסיטה הקמנו עם עוד כמה אנשים קהילת צעירים משותפת. גרנו בדירות סמוכות בשכונה אחת והיו לנו מפגשים קבועים כל שבוע, קבלות שבת, אירועי חגים וגם מיזמים של תרומה לקהילה בשכונה. זו הייתה תקופה מאוד יפה. רצינו ליצוק עוד ערך ומשמעות לחיים הסטודנטיאליים שלנו וזה השיג היטב את המטרה. בשיאה איש. היום אנחנו בקשר קבוע 14 של הקהילה היו חברים בה זוגות של חברים מהקהילה, חלקם היו איתנו 5-4 וקרוב עם עוד במכינה״. נטע: “הבאנו את רוח הקיבוץ לעיר. זה חברים לכל החיים בזכות החוויות המשותפות שעברנו ביחד לאורך החיים. יש לנו למשל חופה שעוברת מזוג לזוג וכל פעם אנחנו מוסיפים עליה את השמות. החיים בקהילה היו עבורנו חוויה מכוננת״.

בזכות המכינה נטע: “נולדתי וגדלתי בעין גדי. ההורים הגיעו לשם בגרעין נחל ונשארו. אני הצעיר מבין ארבעה אחים. עם סיום התיכון הלכתי למכינת רבין - מכינה קדם צבאית בטבעון, שם הכרתי את רותם. אחרי המכינה שירתי בגבעתי. יצאתי לקורס קצינים והייתי מפקד גדוד שקד. אחרי כמה שנים עברתי לחיל חינוך ושירתי במחווה אלון עם רותם. שנינו חתמנו קבע. היא הייתה שנה. בתפקיד 14 - בקבע שנתיים ואני נשארתי יותר מדי זמן האחרון שלי הייתי קצין חינוך במג״ב באיו״ש״. רותם: “נולדתי וגדלתי בקיבוץ העוגן. כשהייתי ביסודי עזבנו את הקיבוץ לשליחות של ארבע שנים בחו״ל וכשחזרנו גרנו בבת חפר. בתיכון למדתי ברמות חפר ואחריו הלכתי למכינה. בצבא שירתי בחיל חינוך. אחרי קורס קצינות מוניתי לקצינת הוראה במחווה אלון. בתום שלוש שנות קבע השתחררתי ואז נטע יצא לחל״ת וטסנו לטיול גדול בדרום אמריקה. אחרי הטיול התחתנו 2012- התחלתי ללמוד ריפוי בעיסוק בירושלים. ב בעין גדי״.

30

עלי חפר