עלי חפר - גיליון 384 - אוקטובר 2021
משפחה בעמק
// בית חרות משפחת גיל צור דניאל צילום: | טלי אשחר גוטליב מאת:
מימין לשמאל: יובל, אורי, עומר, ליהי ומתן
ירושלים, באר שבע, תל אביב אורי: “עברנו לגור ביחד בירושלים ולמדנו שם - אני פילוסופיה וליהי עיצוב בבצלאל. שנינו עשינו גם תעודת הוראה במקביל וכמעט היינו מורים, אבל בסוף כל אחד החליט ללכת לכיוון אחר. אני המשכתי לתואר שני במנהל עסקים בבאר שבע, אז עברנו לגור שם, ואחר כך עברנו לתל אביב. אני עבדתי בחברת ייעוץ וליהי עבדה בחברות עיצוב. אחרי כמה שנים אני עזבתי את המגזר העסקי ופניתי למגזר החברתי-ציבורי. התחלתי לעבוד בג׳וינט ישראל, עברתי כמה תפקידים, והיום אני המנכ״ל של ג׳וינט אלכא, שעוסק ביעילות ובמועילות של המערכת הציבורית בישראל״. ליהי: “היום אני עצמאית ואני מעצבת ובונה מצגות לחברות. העצמאות מאפשרת לי גמישות, מה שהיה חיוני במיוחד בקורונה, וגם עכשיו, כשאורי בקושי נמצא בבית ואני יותר 7 , מתן בן 9 עם הילדים. יש לנו שלושה ילדים: יובל בת .״5 ועומר בת
דייט ראשון בגן המשחקים ביישוב ליהי: “נולדתי וגדלתי בחופית ולמדתי בוויתקין וברופין. שירתי בחיל הים כמש״קית כוח אדם. אחרי הצבא נסעתי לטיול בניו זילנד, גרתי בלונדון כשנה ואז עברתי לתל אביב. חברה של אימא שלי ניסתה כל הזמן לשדך לי את אורי. היא סיפרה לי עליו הרבה ואמרה שאנחנו מתאימים. בהתחלה היה לי חבר, אבל בתקופה הזו הייתי פנויה והסכמנו להיפגש. הדייט הראשון שלנו היה אחרי ארוחת ראש השנה בגן המשחקים בבית חרות. אורי: “אני נולדתי וגדלתי באביחיל ולמדתי גם ברופין, שתי שכבות מעל ליהי. אחרי התיכון הלכתי למכינה קדם צבאית ואז התגייסתי לחיל האוויר ושירתי כטייס. לקראת סוף השירות שלי הכרתי את ליהי. אנחנו תמיד אומרים שטיימינג זה הכל בחיים, כי אם היינו מכירים לפני כן, נגיד בתיכון, לא היינו הופכים לזוג״.
עלי חפר 30
Made with FlippingBook. PDF to flipbook with ease