18 הוא חי - קורות נער בשואה / אמירה ברזילי

תשעים גרם, מנה קבועה שחולקה בכל מ חנות הגרמנים, ואז נלקחנו לעבודה:

לעבודה בתוך המחנה , בניקיון החצר

מי לעבודה מקצועית מחוץ למחנה ומי ,

והשירותים או בעבודות המטבח.

להפתעתי ולשמחתי הו צבתי לעבוד במטבח. מזלי האיר לי פניו כי אותו יום חסר טבח. בערב, עם סיום העבודה, שבנו ל צריפים, ושלא כמו במחנה הקודם

ננעלו עלינו דלתות הצריפים

מבחוץ.

על כל צריף היה אחראי יהודי מטעם הגרמנים שכונה: "קאפו". גם האחראי

על המחנה כולו היה יהודי, יליד גרמניה , בשם: פולדי. הוא היה ממושמע מאוד ודייקן מאין כמוהו, ומכיוון שידע היטב את השפה הגרמנית נוח היה לגרמנים לשאת ולתת עמו , ולכן בחרו בו כאחראי על המחנה. מעל פולדי ומעל האחראי הפולני שעבד יחד עם פולדי הוצבו אוקראינים ששנאו שנאה עזה גם את היהודים וגם את הפולנים. הגרמנים , בעורמתם , החליטו כי אין טובים מה אוקראיני ם לטפל בפולנים המורדים וביהודים שנואי גם במחנה הפולנים ה יו אותו ארגון וסדר, רק בהבדלים קטנים: הסדר והניקיון נשמרו ב ו פחות מאשר במחנה היהודים, אך האוכל היה רב יותר, כי הפולנים הורשו לקבל חבילות מזון מבני משפחותיהם , בשעה שליהודים כבר לא היה מי שישלח חבילות, כי כל יהודי פולין או ברחו, או ניספו, או הוחזקו במחנות , כמונו . בין אנשי הקאפו שבמחנה הפולנים היה קאפו אחד יהודי שהס תיר את דבר יהדותו. הוא דיבר פולנית כפולני, מראהו החיצוני הי ה כשל פולני, על כן אי ש נפשם. שה הם ידעו אוקראינים יגשימו את כל משאלות ל בם האכזריות בצורה הטובה ביותר וביעילות הגדולה ביותר.

בין שני המחנות, היהודי והפולני

לא חשד בו שהוא יהודי, רחמנא ל

צלן.

הפרידה גדר גבוהה.

כשננעלנו בצריף עם ערב , סיפרנו זה לזה שמועות משמועות שונות שהגיעו ולא זנינו במשך היום. כך שמע תי באחד הערבים את סיפור תולדותיו של המחנה

בו היינו.