18 הוא חי - קורות נער בשואה / אמירה ברזילי

מזה שלנו. העונשים בו היו רבים יותר, הלכלוך והזוהמה גרמו למחלות , ואחווה

כמעט לא נמצאה בין יושביו הפולנים. איש לאחיו היה זאב. בתום שבוע הוחזרו השניים כשמראם טוב וחיוך נסוך על פניהם לת י מהון כולנו. הם סיפרו: "מיד בבואנו למחנה נטל אותנו ה קאפו 'הפולני' תחת חסותו , והכריז בקול רם ובטון מאיים לאוזני כול כי הוא כבר יטפל בנו כראוי לנו. וכדי שהכ ול יראו כי הוא מתכוון לנהוג בנו ב יד קשה, נתן לנו מיד כלי עבודה וציווה עלינו לחפור תעלה. לומר אמת, די חרדנו לבאות, לא ידענו מה מכין לנו הקאפו הזה. לאחר זמ ן , לא רב בעודנו עובדים בחריצות , ומנסים להשביע את רצונו, מנת מזון. כשהתבוננו במנת המזון התפלאנו מאוד כי היה זה מזון כל כך טוב שמזה זמן רב לא אכלנו כמותו. סברנו, כי מן הסתם, זהו מזונם של כל האסירים הפולנים , שהרי הפולנים, שלא כיהודים, אין ספק שה ם זוכים באוכל הרבה יותר טוב מזה של היהודים . לעת ערב הביאנו הקאפו ל חדר המעצר שהיה סמוך לחדר שלו בצרי ף, כמי שאומר להשגיח ע לינו בשבע עיניים. לבנו חרד מאוד , , אמנם עד הערב שמענו מפיו כמו איומים, אך לא גילינו אצלו שום מעשה אכזרי כלפינו. מהו זומם? תמהנו מאוד כ , י אופן התנהגותו לא תאם את איומיו. בשעת לילה מאוחרת , נכנס לפתע, לחדרנו, הביא לנו מלאי נוסף של מזון מכל טוב ואמר: "אכלו היטב, נוחו הרבה וישנו במנוחה." לא הבנו את פשר מעש וניסינו לנחש איזו כוונה מסתתרת מאחורי

שלח לנו הקאפו

יו,

שהרי הורגלנו: אם גרמני נו הג בנו בצורה חריגה לטוב

התנהגות זו. ה מוזרה ה ו

או לרע, יש להיזהר מפניו.

אותם ימים כמעט ולא עבדנו, ודאי שלא עבודה קשה, רק אכלנו ו נחנו, חשנו כאילו אנו נמצאים בבית הבראה ולא במחנה עבודה של הגרמנים. , לימים

שמר את דבר יהדותו

התחוור לנו פשר התנהגותו: אותו קאפו יהודי היה אך ,

בסוד, וה כול חשבו שהוא פולני טהור.