18 הוא חי - קורות נער בשואה / אמירה ברזילי
שגם הוא דאג כי שום ידיעה טרם
"מדוע לא שמע בקולי?" נא נח אב ,א
הגיעה מהדוד שלמה. הגרמנים החלו להכביד את ידם גם על יהודי גאליציה, אף כי הם היו בחלק הנייטרלי בין גרמניה לרוסיה, אך היו בפיקוח גרמני. אולם מיום ליום הלך מצבם והורע. מלאי האוכל והבגדים שלהם אזל, לאנשים לא נותר כסף ולבעלי החנויות לא היה כסף לחדש את המלאי, גם לא היה להם לאן לפנות כדי לחדש את המלאי , כי הגרמנים אסרו לסחור עם יהודים. ואף על פי כן גאליציה היתה עדיין כגן עדן לעומת לודז' או ורשה. באשר למזון התושבים מצאו להם בינתיים פתרון: הם המירו את רכושם שהמציאו להם אנשי הכפרים הסמוכים. לרכוש ולחפצים לא היה עוד ערך בעיני אנשים , אלא אם כן ניתן היה להשיג תמורתם – מזון המצרך היקר והמבוקש ביותר בימים ההם. בעבור כיכר לחם שילמו בשולחן או בארון. כל עוד נמצא מזון להשקיט בו את הרעב שמחו האנשים בחלקם ולא התלוננ ו. הגרמנים התקדמו בכיבושיהם באירופה. ההצלחה סיחררה את ראשיהם , והם בגדו בבני בריתם הרוסים. הם פלשו לתוך גבולותיה של ברית המועצות, והתקדמו פנימה לתוך הארץ הגדולה כשהם שיכורים מניצחונותיהם ברחבי , אירופה והם הורסים ושורפים כפרים ועיירות של בני בריתם מיום אתמול : . הרוסים הרוסים המופתעים לא היו מוכנים למלחמה, לא ב מלאי של נשק ולא בצבא מאומן, הם בטחו בברית שכרתו עם הגרמנים, ולא העלו בדעתם שבני בריתם יבגדו בהם ויצאו גם נגדם למלחמה. חיילים רוסים רבים נפלו בשבי הגרמנים , בקמח, חלב ותרנגו , לות
לקניות,
והומתו באכזריות בלתי נתפשת .
]ו[
יום אחד י צאה ה וראה מאת המפקדה הגרמנית בא זור, כי על כל הצעירים
היהודים הבריאים והחזקים להתייצב במרכז העיר למחרת בבוקר בשעה
Made with FlippingBook flipbook maker