18 הוא חי - קורות נער בשואה / אמירה ברזילי
עקירת עצים היא מלאכה קשה שיש ללמוד את חוקיה. על גופותינו ועל
בשרנו למדנו מלאכה זו. כשהגענו לתוך היער פנימה עצר הגרמני, חולקנו לקבו צות של שלושים איש כל אחת, וכל קבוצה נחלקה לזוגות א ו לשלשות.
שרוליק ואני עבדנו יחד. לא ידענו כי יש תחילה לוודא כיצד ערוכים שורשי
באדמה , ובעיקר השורש העיקרי שלו. היה הבדל בארגון שורשי העץ בין
העץ
שורשיו של עץ אחד לשורשיו של עץ אח , וזה ר את דרך העבודה. אם מן השורש העיקרי יוצאת ציצת שורשים משניים , דקים יותר , העבודה י קלה ותר. כשמגלים את השורשים יש לדעת אילו מהם חותכים תחילה. כדי לכוון את נפ י לת העץ לכיוון הרצוי על מנת שלא יסכן חס וחלילה את החוטב.
הכתיב
ורק אחר כך
לשם כך חופרים מסביב לעץ גומה ברדיוס של מ , ר וחצי ט
מתחילים לחטוב.
בעבור למידת חטיבת העצים שילמנו מחיר גבוה. כבר ביום הראשון נפגעו שניים מן הנערים , ונהרגו משום שלא הספיקו להימלט על נפשם מפני העץ שלא היטיבו לחטוב נכון. לאט לאט למדנו את מלאכת חטיבת הע צים, ולמדנו גם להיזהר. עם סיום העבודה בשעות אחר הצהריים המאוחרים הוחזרנו ל מחנה. בדרך עברנו ליד מעיין קטן שמימיו היו מי קרח, ואף על פי כן נצטווינו לטבול ולרחוץ במעיין כדי להתנקות , אולם מיד לאחר כניסת הנער הראשון למים הם נדלחו, והמים שהיו בתחילה צלולים הפכו להיות עכורים, ושאר הילדים נאלצו להתרחץ במים הקרים והמלוכלכים. בשובנו למחנה קיבלנו לארוחת הערב קפה , שהיה גם הוא רק מים עכורים. עם סיום שתיית הקפה נכנסנו רעבים ותשושים לבקתות החזירים שלנו. חושך היה בבקתה, לא היה לנו במה להאיר א ותה. נשכבנו על הדרגשים הקשים עי יפים מעמל היום. נרדמנו מיד ולא הרגשנו כי אין לנו אפילו שמיכות לכסות ילקו לנו הגרמנים גלויות דואר , כדי שנכתוב למשפחותינו. הם לא אמרו לנו מה לכתוב, גם לא הזהירו אותנו פן נספר את הענק שקרס תחתיו. גם בימים הבאים נפגעו נערים אחדים , בהן את גופנו. ח , למחרת
משום
Made with FlippingBook flipbook maker