18 הוא חי - קורות נער בשואה / אמירה ברזילי
, כנראה מחוסן מפני המוות," החליטו חבריי, " נראה ש מלאך המוות
, "אתה
ירא מפניך." כל אחד מהנערים רצה להצטרף אלי ב שעת הבריחה כדי ליהנות מחסינותי. הדברים הגיעו לידי כך שגם בשעת העבודה, לאור היום, הייתי חומק לעיתים מן , היער ושב לאחר זמן עם מלאי של מזון. חבריי ראו ולמדו ממני. כשתכפו הבריחות בשעות העבודה , הוציאו הגרמנים הוראה שלא נעבוד עוד כשאנו לבושים בחולצה, כדי שאם מישהו יעז לחמוק הוא יוכר מיד , וייתפש על נקלה. כך עם הגיענו ליער לפני התחלת העבודה , נאלצנו לפשוט את חולצותינו , ולעבוד כשמחצי ת גופנו עירומה. גם בגשם הדולף וגם ברוח הקרה נאלצנו לעבוד חצי עירומים. מובן , שרבים הצטננו וחלו ולא שבו לאיתנם, וגורל החולים הן ידוע היה מראש. ואף על פי כן לא חדלנו מן הבריחות , אולי היה זה מעשה של י י משלא פסקו הבריחות , כי במשך הזמן השתכללו בריחותינו והתמחינו עד כדי כך שידענו לחמו ק מבלי שירגישו בנו. אז הביאו הגרמנים כלבי רועים צמאי הדם . לגזרים ערב אחד , אמר תולק כי הוא מת כוון לצאת לכפר להביא מזון , והזמינני להצטרף אלי ו . "אבל הודיעו שהלילה תוגבר השמירה, ומי שייתפש בעת ניסיון לחמוק מן המחנה יירה מיד," אמרתי לתולק. "אם אמרו כך," השיבני תולק, "השומרים יודעים כי אף אחד לא יעז לצאת הערב, ולכן השמירה לא תהיה כל כך חזקה . אני י ו צא, אתה בא אתי?" אותו ערב הייתי עייף , ומצב רוחי לא היה נתון לבריחה. "לא, הלילה אינני יוצא," השבתי, וסברתי כי גם תולק יזנח את הרעיון. תולק התעקש , ועמד על דעתו לצאת דווקא באותו לילה, ומשלא מצ א לו חבר
אוש.
)זאב( מאולפים לתקיפה, ויצאו לחפש אחר הבורחים. הם שיסו בהם את הכלבים באכזריות רבה , גופו עד כי תיהם של הבורחים נקרעו על ידי הכלבים
שיתלווה אליו יצא לבדו.
Made with FlippingBook flipbook maker