הבקשה שנעתרה / אמירה ברזילי

ת במתכוון, כדי ש אלקנה כן ישמע את רטינותיה, ויבין עד כמה

אולי ע אז שתה

ו פגועה לא רק חנה , שלה

ועד כמה גם היא

גם ים דולג , שלה כאבה ו ה כעס

העניק את כל תשומת לב .ו בראשונ ה לא הגיב אלקנה לע לבונ

, כאילו לא שמע אותן

, ותיה של פנינה

, באמת לא שמע אך כשאלה התרבו והלכו , ו גרמו לחנה של יבכ פרצי ל

ליאוו

אבכ ועלבון עורר הדבר את חמתו של אלקנה על פנינה , והחל ל וגע ר בה בנוכחות חנה. גערותיו , כמובן הוסיפו על כעסה של פנינה ו עלבו בה עוד יותר , היא אך לא האשימה את אלקנה על גערותיו , כי ידעה היטב שהערותיו לא נאמרו על מנת להקניט ה , אלא להגן על ח ,נה אף על פי כן גערותיו הגבירו עוד יותר את כעסה על חנה . יא ה ה אשימה ל ע חנה את רק יחסו האדיש של אלקנה . שנאתה לחנה . והעמיקה מדי יום עמה גם רה גב הלכה ו השנאה של

הלכה

אליה

.

חנה

אליה

זו לזו הייתה כה עמוקה עד שלא ניתן היה עוד להפיגה. הכעס של

שנאתן

. הופנה גם כלפי אלקנה ככ ל שרבו כעסיה על חנה

תים נדירות

פנינה על לע חנה

. למרירת נפש פניה נעשו זעופים ו חיוך לא עלה על

הלכה גם היא והפכה

יהם

. לבש מרה שחורה

ימים אחדים , וכל הבית כולו

עליה, ואף

שגם ילדיה של פנינה חשו בשנא תה לחנה ו

בכעסה

הצרה הייתה

ו התייצב

פנימה

על פי שלא התערבו במר ו , יבה רק צפו בה מרחוק , בתוך ל

בם

לא נמנעו ל גרש

, הסתיר את זעמם אף ו

, הם זעמו ולא הצליחו ל

, לצד אימם גם

ומבט עיניהם . הרושף

את כעסם ל אביהם אלקנה על ידי הבעות

םהפני

. " שאלה פנינה בטרוניה " וכי

"מי אני? אלוהים שיש בידי להביא לה ילדים ?

לו ילדים ,ה תחתי

אני מנעתי את הילדים מ מנה? רק היטבתי עם אלקנה

בהביאי

"? אהבתו ממני

ומדוע הוא מונע את הוקר תו ואת

מרירותה של פנינה גברה והלכה , מיום ליום היא חשה דחוייה על אף כל . מאמציה להעניק לאלקנה את כל צרכיו שתי הנשים רחקו אט אט זו מזו, ותהום