הבקשה שנעתרה / אמירה ברזילי
אותה יושבת ומתפללת כ , כאז הרגלה מימים ימימה
,שם
האר , קבועה הה ת בפינ
, ישבה
נסתרת בפינתה החשוכה
קהל המצטופ .רבה יםפ
כשהיא על ידי ת מוסתר
. לבהמ שיצאו
ו כבר היית ה ב עיצומן של ה
תוליתפ
בכל כי ה שמה לב . עלי נכנס לאולם ברגע הראשון שבו ראה עלי את חנה הוא לא הכיר אותה, היא נראתה לו שונה מאותה אי שה אומללה ו שברירית שהייתה באה לשפוך כש , התפללה כל כולה ינהא היא ה, ו תפיל ה בתוך
מאודה
לפנים
הבליחה
נהר ר או ה של
ף, פניה , ו מלא הת
. את לבה לפני אדוני דקזה ראשה
. רבה
נינוחות ב מאושר
,
קרנו
םהו עליהם
: כאילו הצהירה
כעין התרסה גלוי ,ה
השלווה והאושר שעטפו אותה יוה
, שוב
הביט בה
הביטו בי, אני ה ה אישה אומללה ששיוועה לבן כל עלי . השנים
, מרת נפש אומללה לא עוד אסופה
נה מתמיד, לא עוד
, נרא אכן שו לו תה
, היאו
בתוך עצמה כשבלול המכונס בתוך צדפו . היא ישב ה זקופת , קומה
. ביטחון וגאווה עלי
, הביטה נכחו ובעיניה מבע של
? הוא טועה בה
מרחוק דקה ארוכה, ותהה : האין הוא חולם חלום, האין
בה צפה
אליה ורצונו העז לפגוש בה , הם שגרמו לו לדמות ב בו ל
געגו אולי
הגדולים
עיו
, גאה שמחה
, שה אחרת
, זו א י
כי זו חנה, אך לאמתו של דבר אין ז יאה את
. ומאושרת
לאח ר התפילה וההודי י ה לאלוהים , לאחר דבריו המרגיעים של עלי תושבי ל רמתי ים ה ו יצא , אגים דמו האנשים והלכו ל אוהליהם , לנוח רק חנה לבדה נותרה , במשכן והמשיכה תפילות ב . לאלוהים עם ההוד י ה לאל וההלל שחלקה
ההודיה
על העובר שבבטנ ,ה כי את הילד
האל הטוב והרחום
ביקשה כי גם חנה
,לו
יגן
קדיש ל עבודת אלוהים לכל ימי חייו, לעבודת
לה החליטה
י הזה ש יוולד לה
. הקודש במשכן
Made with FlippingBook Annual report