עמוס ירקוני / דני דור

עמוס ירקוני | 114

ובעניינים אישיים. תא"ל (מיל') אמציה חן, פאצי, לימים מפקד שקד, התגייס לצנחנים, ובקורס קצינים פגש את סאלח אל הייב הגשש. "באותן שנים הצנחנים כמעט לא עשו כלום. לא היו פעולות. היינו עם כומתה אדומה, כנפי צניחה ואף למעלה – אבל אפס פעילות , עמד לידי 1 מבצעית. ביום הראשון שלי בקורס בסירקין, בבה"ד צוער בדואי רזה ונמוך, והתחברנו. 'פאצי', הוא אמר לי אחרי כמה ימים, 'אתה תעזור לי לעבור את הקורס'. כמובן עשיתי את זה – סייעתי לו בשפה, במבחנים. הוא סיפר לי על שקד. לפני כן לא שמעתי על היחידה. סיפר על סיורים, על היתקלויות. נדלקתי. נשמע שהם עושים כל כך הרבה לעומת הצנחנים. "לקראת סיום הקורס עמוס הופיע ודיבר איתי על מעבר ליחידה. סאלח, עם הסיפורים שלו, די הכין אותי לקראת זה, ועמוס הגיע כדי לסגור עניין. זה היה המפגש הראשון שלי איתו. פגשתי אדם שמייצג בעיני את קסם המזרח. כנער קראתי הרבה על לורנס איש ערב, שדמותו ריתקה אותי. עכשיו, דרך עמוס, התחדד הדימוי שהיה לי, כבן דור תש"ח, על הלוחם הערבי, שיודע שדאות, ועל תכונותיו הנוספות. קסם המזרח בא לביטוי באיש המיוחד הזה. "את פעילות הסיירת הגדרתי כמעבדה לביטחון שוטף. עמוס היה החוקר הראשי וכולנו לבורנטים שלו. כך נוצרה תורה יש מאין. היום כדי שמישהו יבצע איזשהו מהלך, צריך אישור של תת־אלוף לפחות. שם, בנגב, זה היה אחרת לגמרי. סגן־משנה היה מתווכח עם החיילים שלו בקומנדקר באיזה תוואי לנסוע ואם העקבות והסימנים טריים או ישנים. החלטות הרות גורל הוטלו על . לפעמים היה מדובר בהחלטות 20 כתפיו של בחור צעיר, רק בן של חיים ומוות. תמיד מדברים בצבא על ראש גדול או ראש קטן. עמוס יצר ביטוי שלישי: ראש נורמלי. ראש שיודע לדבר לחיילים כמי שמעריך אותם, שומע אותם ונותן להם יד חופשית. זה היה הייחוד הגדול של סיירת שקד, שעמוס ידע להוביל כל השנים. "עמוס עזב את היחידה אחרי מלחמת ששת הימים, וסיירת שקד, כנראה בגלל המקום שהוא הביא אותה אליו, נהפכה למעבדת