עמוס ירקוני / דני דור
עמוס ירקוני | 126
קדוש, איש גולני בעבר, שגביש שלף מהממשל הצבאי ומינה לתפקיד עוד לפני שפואד הגיע. עד אז לא היה רס"ר בשקד. איש מהמפקדים הקודמים גם לא חשב שצריך רס"ר. קדוש נחשף לאווירת הכנופיה כבר בימיו הראשונים ביחידה: הלוחמים נראו כמו בדואים ולא כמו חיילי צה"ל, סיפר לימים. הם הסתובבו בכאפיות, הדליקו מדורות בחדרים, עשו חינגות עם בשר איילות במטבח המאולתר. מפעם לפעם נשמעו יריות בבסיס, פשוט כי למישהו התחשק לירות צרור דרך החלון. לדבריו, החיילים לא הבינו מה פתאום הביאו להם רס"ר. לאחר יום או יומיים הוא החליט שזהו זה, הוא עוזב, לקח את הדברים שלו והגיע עד לשער הבסיס. שם עמוס ירקוני עצר אותו וביקש שיישאר. אוריאל קדוש נשאר בשקד עשר שנים. שלומי גרונר מקיבוץ מסילות, שהיה קצין בשקד ועשה את עיקר שירותו לאחר שעמוס עזב את היחידה: "כשפואד הגיע, עמוס קצת נעלב, אולי גם קצת נעצב, אבל ההחלטה להביא את פואד הייתה של אלוף הפיקוד והמטרה הייתה לעשות שינוי. פואד לא בא מתוך היחידה, אבל מהר מאוד נכנס למוד שלה. הוא יצא לסיורים ולמרדפים. היתרון הגדול שלו היה בארגון, הוא ארגן את היחידה. כבר היה רס"ר, ועכשיו הגיעו קצין שלישות ומ"פ מפקדה, בנו מטבח נורמלי, לבשו מדים. הוותיקים לא אהבו את השינוי, אבל בתוך כמה חודשים הרבה מהם השתחררו והגיעו חיילים חדשים, שכבר נכנסו למסגרת שונה. פואד, וזה ייאמר לזכותו, נתן הרבה כבוד למורשת של היחידה. הוא לא בא לפרק כל מה שהיה עד אליו. זאת בפירוש לא הייתה הכוונה". "פואד התחיל לאט־לאט לתפוס פיקוד ועמוס נדחק לשוליים", סיפרו מפקדים ביחידה. "הוא כבר לא היה אחראי על אימון הלוחם, אלא ישב רוב הזמן במשרד. ראינו שהוא עובר תקופה לא קלה". מיקי שקד: "הגיע מפקד שגדל בצבא והיה אמון על תורת לחימה, אימונים, מסדרים, סדר ומשמעת. הוא היה כל כך שונה מעמוס. כולנו ראינו את השינוי. עדיין נשארו השם והמספר,
Made with FlippingBook flipbook maker