עמוס ירקוני / דני דור

עמוס ירקוני | 136

והוא אמר: 'ניצחנו במלחמה. כבשנו את כל סיני ואת ירושלים, ועכשיו אתם היהודים, זה בדיוק הזמן שאתם צריכים לבוא לאויבים שלכם ולהגיד להם שאתם מוכנים להחזיר את כל מה שכבשתם תמורת שלום'". ■ ■ ■ יומיים לאחר סיום הקרבות נפגש עמוס עם אלוף הפיקוד והודיע לו שהחליט לעזוב את שקד. גביש קיבל את הבקשה והציע לעמוס תפקיד חדש ודרגה חדשה: המפקד הצבאי של מרכז סיני, אזור שהדיירים היחידים בו הם שבטי הבדואים, בדרגת סגן־אלוף. עמוס קיבל את ההצעה. וכך כתב לו גביש עם סיום תפקידו: "היית לנו נושא המלחמה בהסתננות ובחדירה לאורך גבולות הפיקוד, ואני יודע באיזו מידה היו שיטות פעולתך ורמת הביצוע של יחידתך דוגמה ודרך לצה"ל כולו. אתה באופן אישי נתת את מיטב בריאותך הנפשית והגופנית למען מדינת ישראל. הקרבת מעבר לכל המשוער כדי להגן על גבולותינו ועל ביטחון יישובינו. מעטים אולי יודעים על מעלליך, אך צה"ל ומדינת ישראל לא ישכחו את אשר עשית למענם ורבים־רבים חיים בזכותך". מיד לאחר קבלת התפקיד החדש נפרד עמוס ירקוני משקד, היחידה שהיה בה מיומה הראשון ועוצבה ופעלה ברוחו ובחזונו. וכך אמר לחיילים ולמפקדים: "הלכתי בראשם של הבחורים הטובים ביותר בנוער העברי. נהניתי לראותם גדלים על ידי והשתדלתי להיות ישר והגון כלפיהם. ראיתי את עצמי כאיש קשר בין הערבים ליהודים ואמרתי להם: בחורים, אתם צריכים ללמוד ערבית. הגבול הזה לא יישאר לנצח". ■ ■ ■ תמה תקופה. שקד של אחרי מלחמת ששת הימים לא הזכירה חיילים וקצינים ועשרה גששים – 15 כלל את היחידה הקטנה – במטרה להגן על גבול הדרום ולמנוע חדירות 1955 שהוקמה ב־