עמוס ירקוני / דני דור
"כזה מפקד הייתי רוצה שיהיה לי" על צניעות, ענווה, חברות, נדיבות, סקרנות, היחס לאחר, יושרה, חינוך, כריזמה ומנהיגות יריב גרשוני, קצין בשקד, סיים את שירותו הסדיר, השתחרר ולאחר כמה שנים החליט לנסות להגשים חלום ישן: קורס טיס. במהלך הקורס, מסיבה כלשהי, הצוערים רותקו ונשארו שבת. מפקד הקורס הציע שיביאו לשבת אדם מעניין שידבר עמם. גרשוני סיפר: "הראשון שעלה לי בראש היה עמוס. התקשרתי אליו לבאר שבע, הוא כבר לא היה בצבא, סיפרתי לו שאנחנו מרותקים ושאלתי אם יהיה מוכן לבוא לדבר איתנו. עמוס לא התראיין עד אז, לא הכירו אותו, לא ידעו מי הוא ומה עשה. הוא היה נחבא אל הכלים. 'גרשון', הוא אמר לי – עמוס תמיד קרא לי גרשון – 'בשבילך אני בא'. "עמוס הגיע לחצרים. ישבנו באחד האולמות, שמנו כריות על הרצפה, כמו במאהל בדואי, ובמשך שלוש שעות וחצי הוא סיפר על ההיסטוריה של שקד. כולם ישבו מרותקים. הדברים ששמעו עשו עליהם רושם אדיר. לאחר שנפרדנו ממנו, אחד הצוערים, בוגר סיירת מטכ"ל, אמר לי בהתרגשות: 'אתה יודע, גרשוני, כזה מפקד הייתי רוצה שיהיה לי. אדם מיוחד. גם החשיבה, גם הדיבור'. "במפגש הזה עמוס כמעט לא דיבר על עצמו. לא התפאר בדברים שעשה. הוא תמיד היה איש צנוע שלא התבלט. אף פעם לא שם את עצמו במרכז. היה אוטודידקט. בדואי מהצפון, שתמיד בתדריכים
159
Made with FlippingBook flipbook maker