עמוס ירקוני / דני דור
עמוס ירקוני | 160
לקראת פעילות ציטט לנו אמירות של אנשים מפורסמים. היו לו המון ידע וחוכמת חיים והוא היה סופר־אינטליגנט. הוא דיבר עברית עם מבטא בדואי, אבל היה בעל כושר ביטוי חד וברור. כשהיה משועמם, ישב ופתר תשבצים של 'הארץ'". עמוס, סיפרו לוחמי היחידה, היה תמיד סקרן ורצה ללמוד ולהבין. הסקרנות האינסופית הזאת ליוותה אותו עוד כילד במאהל בזרזיר, כשגילה לידו עולם אחר ורצה להבין אותו. תמיד היה בו רצון עז להכיר ולהבין את ההיסטוריה. את הסקרנות הזאת רצה להעביר לילדיו. שיקראו. שבכל פעם שהם נתקלים במילה לא ברורה, במשפט סתום, יפתחו אנציקלופדיה. שיחקרו. "אני תמיד לומד", הוא אמר להם, "ועוד לא הספקתי ללמוד אפילו רבע ממה שאני צריך לדעת". בפעמים הנדירות שבהן לא הצליח למצוא מילה מסוימת בתשבץ, היה מתקשר למכרים או לילדים ומבקש עזרה. עבורו, בפתרון תשבצים היה טמון אותו היגיון כמו במרדפים. מדובר בפאזל שצריך לפתור ולמצוא את הנקודה שבה הכול מתחבר. ■ ■ ■ דני אנקר: "עמוס הזדהה עם הגורל של העם היהודי, ובמיוחד עם מה שעבר בשואה. אני חושב שזה מסביר במידה רבה את ההזדהות שלו עם המאבק של העם היהודי. אני זוכר שבאתי אליו יום אחד וסיפרתי לו שמיקי שקד, אחד הלוחמים ביחידה, הוא התובע במשפט דמיאניוק. עמוס כל כך התרגש כששמע את זה, הרגשתי ממש התרוממות נפש אצלו. 'באמת, חייל שלי תובע את הנאצי? איך לא ידעתי מזה?' לרגע הופתעתי מהתגובה שלו. עמוס התחבר בהוויה, בבסיס החשיבה שלו, לגורל העם היהודי במלחמת העולם השנייה ובבניית המדינה. הצדק היה תמיד נר לרגליו, וכשהיה צריך להחליט עם מי הוא הולך – עם הערבים או עם היהודים – הוא בחר ביהודים, שסבלו כל כך הרבה. זה היה הנרטיב שהוביל אותו".
Made with FlippingBook flipbook maker