עמוס ירקוני / דני דור
עמוס ירקוני | 16
ואת הערכתו כלפי. באינסטינקט הגשתי לו את הרובה. ידעתי שאסור לו לדעת מה עובר אצלי בראש. הוא לקח את הנשק, כיוון ופגע בארנבת. אחר כך השיב לי את הרובה. משהו ביחסים בינינו השתנה באותו הרגע. באותם ימים, אנשי הכנופיות הרגו יהודים בכל הזדמנות, אבל הוא ראה שאני בוטח בו וביקש לגמול לי. הוא התחיל לספר לי על עצמו ולא הסתיר ממני דבר. סיפר על גניבות שביצע, על נשק שסחר בו, והכול מתוך אמון מוחלט". בתחילה נהג ינאי בחברו החדש ביחס של כבדהו וחשדהו, אך ככל שחלף הזמן גבר הכבוד על החשד. "באחד הימים", סיפר, "ישבנו ושוחחנו בלילה חשוך בשדה פתוח לא רחוק מהכביש. ג'יפ עם חבר'ה שלנו, בחורים ובחורות, עבר לידנו וכולם שרו. ואז הוא אמר לי: 'יא־אללה, אתם תנצחו במלחמה. אם הבחורות שלכם נוסעות ככה בלילה, בחושך, לא מפחדות מכלום ועוד שרות, אז אתם היהודים תנצחו אותנו'". ■ ■ ■ בכפר נאעורה שבעמק יזרעאל, 1921 עבד אל מג'יד ח'דר נולד בשנת למשפחה הבדואית היחידה בין המשפחות הערביות. כיצד הגיעה המשפחה לכפר? לפי סיפור אחד, אב המשפחה, סלים ח'דר, בן שבט אלמזאריב שאוהליו היו בתל שימרון, מצפון לנהלל, הכיר נערה בדואית בת לשבט ג'ואמיס וביקש לשאתה לאישה. הוריה התנגדו והגבר המאוהב עשה מה שגברים בדואים רבים עשו במקרה כזה: הוא חטף את הצעירה ונמלט מאוהלי השבט לכפר נאעורה. לאחר לידת בנו בכורו, עבד, הייתה סולחה והוא חזר לשבט. הקשרים עם אנשי נאעורה נותקו, אך לימים, כשכבר היה בצבא והוזמן לחתונת בתו של המוכתר, סיפר עבד אל מג'יד לבעלי השמחה שאף שהתגורר בכפר רק תקופה קצרה, הוא אינו שוכח את תבנית נוף הולדתו. רבים בכפר לא קישרו בין איש הצבא לנער הבדואי שנולד שם, וכשהחלו ריקודי השמחה והוא הצטרף לחוגגים, השתאו כולם: איך יהודי מכיר את כל הריקודים המסורתיים?
Made with FlippingBook flipbook maker