עמוס ירקוני / דני דור
לא המרדפים ולא הכדורים: הסרטן הכריע את עמוס ירקוני
בהתחלה היו הכאבים בגב. עמוס התמודד בשקט, עדיין לא ידע מה יש לו. הבנות סיפרו: "ראינו שהוא סובל וביקשנו שילך לקופת חולים לבדוק מה יש לו. 'בשביל מה?' הוא ענה, 'מה יגידו לי? שאני הולך למות?' הוא סחב את הכאבים עד שלא היה יכול לסבול יותר. רק אז הגיע לסורוקה ומיד אשפזו אותו. הביתה הוא כבר לא חזר". כשאחת הבנות שאלה את ג'ורג'ט מה קרה לאבא, התשובה הייתה, "זאת מחלה של זקנים". גם המשפחה לא ידעה שהסוף קרוב, שמדובר במחלה סופנית, עד שג'ורג'ט פגשה במעלית בסורוקה את אחד הרופאים שטיפלו בעמוס ושאלה מה קורה עם בעלה. "יש לו סרטן קטלני", אמר הרופא, "לויקמיה קשה שכבר התפשטה לעצמות". כשהתבשר על המחלה, ממש לקראת הסוף, הייתה לעמוס רק בקשה אחת מג'ורג'ט: שלא תספר לילדים. הוא לא רצה שזה יטריד אותם. החלו ימים קשים. במשך שלושה חודשים שכב עמוס בסורוקה ועבר את כל הטיפולים האפשריים: עירויים, ניסויים של תרופות חדשות, הקרנות וכימותרפיה. לא חסכו עליו, אמרו פקודיו. יוסי לבקוב: "עבורי הוא היה דוד. ככה התייחסתי אליו. והדוד שכב
171
Made with FlippingBook flipbook maker