עמוס ירקוני / דני דור
23 | מפקד, מחנך, אוהב אדם וארצו
הזיקוק שותקה במשך ימים רבים. ואז קרה האירוע שחיבר את הצעיר הבדואי ליהודים והפך אותו מאויב נחוש לידיד. יש לסיפור כמה גרסאות, תלוי במספר, ונביא כאן אחת מהן: הכנופיה שהוביל עבד אל מג'יד חזרה באחד הימים עם שני רובים שנלקחו שלל מנוטרים יהודים שעבדו בשדות קיבוץ כפר החורש, לא רחוק מנצרת. הנער סירב למסור את כלי הנשק לידי מנהיגי הכנופיות שהגיעו מהכפר ספוריה, שהיה מרכז פוליטי ולאומני גדול בגליל ובו מוקמה המפקדה האזורית של הת'ואר. אולי בשל כך, ואולי בכלל משום שחשדו בו בשל הקשרים שיצר עם אנשי נהלל וסירובו לפגוע ביהודים, הוא ושני צעירים נוספים בני שבטו, מתק'אל תשווי וחוסיין קאסם שמם, נחטפו מהמאהל. הם נדרשו לחתום על הודאה שהעבירו מידע ליהודים ומשסירבו, נשפטו ונדונו למוות. ביצוע גזר הדין תוכנן ליום המחרת, ובינתיים הושלכו השלושה לבור מים יבש, שעומקו שישה מטרים, בשדות. חוליית חיפוש מבני השבט יצאה בעקבות הצעירים החטופים. היו בה קרובי משפחה ובראשם אבראהים בן עלי, גשש מעולה שהתפרסם כמי שיודע לזהות עקבות גם על סלע בשדה, והבריטים השתמשו מעת לעת בשירותיו, כשרצו להתחקות אחר עקבותיהם של אנשי הכנופיות בגליל. לימים סיפרה מוניפה, אחותו הצעירה של עבד אל מג'יד: "אחי ידע שיבואו לחפש אותו וידע גם שמי שיוביל את המחפשים יהיה אבראהים בן עלי. בזמן שהובל על ידי שוביו הוא דאג להשאיר סימנים בדרך וידע שאבראהים יזהה אותם מיד. הוא הזיז אבנים, שבר ענפים ובאחד המקומות, כשעצרו לחניה קצרה והתירו את החבלים שקשרו את ידיו, השאיר את שעון היד שהיה יקר לו מאוד". ואכן, המחלצים הגיעו לבור, לאחר שהסתייעו בסימנים שהותיר עבד אל מג'יד, אבל הם הופתעו לגלות אותו ריק. השובים לא השאירו שומר ליד הבור, וכך בלילה, עוד בטרם הגיעה העזרה, הצליחו השלושה להיחלץ. מחגורות הבד שהיו חלק מלבושם
Made with FlippingBook flipbook maker