עמוס ירקוני / דני דור

עמוס ירקוני | 42

ברמלה פגשו החמישה את קצין האג"ם הפיקודי, שמואל גלינקא, ושמעו סוף כל סוף במה מדובר: אנשי מודיעין מצרים חודרים ללא הפרעה לשטח ישראל, אוספים מודיעין, מצלמים וחוזרים לשטח מצרים בלי שצה"ל יצליח ללכוד אותם. לכן מכינים כוח קטן שיהיה מיומן למשימה מיוחדת: לאתר ולתפוס אנשי מודיעין ומסתננים שעוברים את הגבול. אנשי הכוח ילבשו בגדים אזרחיים ויקבלו נשק לא תקני, ובפעם הבאה שייוודע על חוליה שחדרה לארץ – יתפסו את אנשיה. עד אז יחכו במחנה קסטינה, מוכנים להפעלה. באותו זמן, כמה עשרות קילומטרים דרומה משם, במשטרת , יחידת המיעוטים, 300 עיראק סווידאן, שבה היה הבסיס של פלוגה זימן אליו מפקד היחידה, סא"ל יעקב צביה, את סג"ם עמוס ירקוני. התדרוך היה זהה לתדרוך שקיבל נוימן: קח ארבעה חיילים מהפלוגה ותתייצב בלשכת קצין אג"ם של פיקוד המרכז. ירקוני בחר ארבעה דרוזים - פאריד פארס, חמזי שראוף, סלים א־דין וסלמאן חלבי - ויחד הגיעו ללשכתו של גלינקא ולאחר תדרוך קצר נסעו לקסטינה. שם פגשו את חמשת הצנחנים ואת סגן צבי עופר, מהצנחנים גם הוא, שמונה למפקד הפעולה אם וכאשר תתקיים. זאת לא הייתה הפעם הראשונה שעמוס נקרא למשימה מיוחדת. על יכולתו למצוא 300 המוניטין שיצאו לקצין הבדואי מפלוגה נתיבים, לאתר עקבות וסימנים וללכת עליהם לאורך עשרות קילומטרים היו ידועים לקצונה הבכירה בצה"ל, ואת גלינקא, קצין האג"ם של פיקוד המרכז, הוא פגש פעמים אחדות בעבר. , כמה חודשים 1955 אחת הפעמים האלה הייתה בתחילת לפני שנשלח לאתר את אנשי המודיעין המצרים. הוא נקרא אז ללשכתו של גלינקא והתבשר שצריכים אותו למבצע מיוחד. גלינקא לא פירט יותר מדי, רק נתן לו להבין שמדובר במשימה סודית ושעליו להתאמן לקראתה ולהיות בכושר טוב. הוא הוסיף כי הרמטכ"ל דיין הוא שהמליץ עליו: "אם יירו את עבד אל מג'יד מלוע תותח לאי שם, הוא ייפול על רגליו וידע מיד היכן הוא