עמוס ירקוני / דני דור
עמוס ירקוני | 64
הקלאסי של מפקד יחידה. אבל בכל זאת, הכול התנהל בדיוק לפי מה שהוא רצה ותכנן גם בלי ישיבות מסודרות". יריב גרשוני, שהיה קצין ביחידה ובהמשך טייס קרב ואיש מוסד: "התנדבתי לקורס טיס, עברתי מבדקים אבל אז הודיעו לי שמכיוון שאני בן למשפחה שכולה - אבי נהרג במלחמת העצמאות - אני לא יכול להיות טייס. הגעתי לשקד בפרוטקציה אחרי קורס קצינים. עמוס לא אהב את זה. גם לא קיבוצניק וגם אחד שהצניחו אותו ליחידה. המפגש הראשון שלי איתו לא היה כל כך נעים. 'אני לא אוהב את איך שהגעת לכאן', הוא אמר לי. 'אתה לא צמחת ביחידה. אני נותן לך שבועיים. אם בשבועיים האלה תוכיח את עצמך - אז תפדל. אם לא - אני אמרח אותך לפני כל היחידה ואעיף אותך מפה'. זאת הייתה קבלת הפנים שלי. לא הכי נעים בעולם... למזלי, בשבועיים האלה הייתה היתקלות בגבול המזרחי והגבתי בסדר. זה מה שהשאיר אותי בשקד. בהתחלה לא עשיתי תפקיד של קצין אלא של לוחם באחד הצוותים. לקח עוד זמן עד שקיבלתי צוות משלי. "באחד הלילות, כשכבר הייתי מפקד צוות, עלינו על עקבות של שני מסתננים. הודעתי לעמוס, והוא החל לנהל את המרדף בקשר. הוא הכיר מעולה את השטח ולא פחות מזה – את הראש של המסתנן. עשה איתנו מרחוק מה שנקרא חיתוכים. בכל פעם שלח אותנו כמה קילומטרים קדימה. 'אתה רואה על הגבעה חירבה? תעשה לשם חיתוך'. במקום ללכת על העקבות, מה שלוקח זמן, רצים קדימה לראות אם המסתננים עברו שם. מצאנו שם עקבות, דיווחנו לעמוס, והוא שלח אותנו מיד לחיתוך הבא: 'סעו צפונה עוד שלושה קילומטרים, יש שם עץ דקל בודד כזה. בטח הם עברו שם'. ובאמת, שם תפסנו אותם. ההבנה שלו את השטח הייתה מדהימה. הוא בכלל היה במקום אחר וניהל אותנו בקשר, אבל הכיר כל גבעה ואבן וידע בדיוק לאן הם ילכו. הוא הכיר יותר טוב מכולם את צורת החשיבה שלהם. "עמוס הוא אבי אבות תורת הגישוש בצה"ל. כל מה שידענו –
Made with FlippingBook flipbook maker