עמוס ירקוני / דני דור
עמוס ירקוני | 80
לא מעט זמן. עמוס היה שכן שלנו. הייתה שם דירה . לא 16 של צה"ל, והוא גר בה כאיש צבא. הייתי בת ידעתי מה הוא עושה, רק שהוא בצבא ושלפעמים יש מלחמות. ההורים שלי הכירו אותו, הזמינו אותו אלינו הביתה, וככה לאט־לאט נוצר קשר. התאהבנו וזה הכול. עמוס לא חטף אותי. באתי לבד. הכול היה מתוכנן. היינו אצל האחים שלי בחיפה. מי שהיה צריך לדעת – ידע. גם עמוס וגם אני לא דיברנו על זה מעולם. הילדות ביקשו לדעת איך הכרנו, איך התאהבנו, ועמוס אמר להן שלפני שימות הוא יספר להן. מת ולא סיפר... אחרי כמה זמן היחידה ארגנה לנו חתונה במסעדה בבאר שבע. זה סיפור ה'חטיפה', שלא הייתה. בהמשך היה נתק עם האחיות שלי בעיקר בגלל הגיסים שלי, שלא אהבו את מה שעשיתי, אבל אחרי כמה זמן הכול הסתדר".
■ ■ ■ מיקי שקד: "עמוס היה הבן יקיר לי של פיקוד הדרום. כל הדלתות היו פתוחות לפניו, והוא נכנס ויצא מתי שרצה. בשבילו זה היה מקור גאווה, שסמכו עליו ועל קבוצת הלוחמים הקטנה שלו שיסגרו את כל המרחב הגדול. אותי סִקרן מאוד הקשר שלו עם הקיבוצניקים, עם כל הילדים שהגיעו מבתים טובים. לפעמים הרגשתי שיש לעמוס הסתכלות קצת צינית על המצב. היה לו ברור לחלוטין שכל העבודה המקצועית היא שלו ושל הגששים. אנחנו, החיילים, היינו צריכים לאבטח, לשכב במארבים, להיות הכוח הצבאי באירוע, אבל לא היינו אלה שעושים חיתוכים ולא ידענו לחשוב כמו הבדואים מה צריך לעשות ואיפה. מצד שני, ראיתי שעמוס אוהב את הדבר הזה ואת האנשים ביחידה ומבין שיש לו חבר'ה איכותיים שרק איתם הוא יכול לעשות את העבודה". המפגש הראשון של משה ברקוביץ' עם עמוס ירקוני היה
Made with FlippingBook flipbook maker