עמוס ירקוני / דני דור

87 | מפקד, מחנך, אוהב אדם וארצו

שתפסנו אותם הבנו שאלה אנשי מודיעין מצרים שאספו מידע כבשים, כמסווה של 15 על הבסיס בשבטה והביאו איתם עדר של רועים תמימים. דיווחתי בקשר, ועמוס אמר לי להעביר את אנשי המודיעין לחקירה ואת הכבשים להביא לבסיס. ככה התחיל הסיפור של הכבשים אצלנו. במשך חודשים אכלנו רק בשר כבש". לכבשים, מספרים ותיקי שקד, היה תמיד מקום של כבוד בפולקלור של היחידה. למשל, הסיפור על החייל שבמקום לצאת לסיור ולמרדף, נשלח עם עדר הכבשים לאחו הקרוב, או סיפור השיחה הקצרה בין עמוס לאלוף הפיקוד, שייקה גביש, זמן קצר לאחר שנכנס לתפקידו. "שמעתי שיש לכם דיר כבשים בבסיס", אמר האלוף. ", סיכם גביש את 120 "תשאיר אצלך את ה־כ' ותחזיר את ה־ השיחה שהתנהלה ברוח טובה. הרמז הובן מיד. גביש, כמו קודמיו בתפקיד, חיים לסקוב, אברהם יפה וצבי זמיר, אהב מאוד את עמוס והעריך את התרומה הייחודית שלו ושל היחידה להגנת גבולות הדרום. "מכל הסיירות שהיו אז בצה"ל", הודה, "סיירת שקד הייתה הטובה והיעילה מכולן. אף יחידה לא עשתה באותם ימים את הדברים שעשתה שקד. בזכותה, במובנים רבים, הנגב היה מקום שקט יחסית". ■ ■ ■ משה ברקוביץ': "צמוד אלינו היה בסיס של המשטרה הצבאית, והשוטרים הצבאיים ממש העריצו את עמוס. לא הפריע להם שאנחנו בלי מדים כל היום, שלפעמים קצת יורים בבסיס, שלא כל מי שנוהג בקומנדקר יש לו רישיון. לא פעם הם שיתפו פעולה בכל מיני דברים שעשינו. למשל, כשהגיע מתגייס טרי, לקחנו אותו לבדיקה מיוחדת, לוודא שאין לו מחלה מידבקת בביצים. "כן, יש", ענה מפקד הסיירת. "וכמה כבשים יש לכם שם?" ." 120 "עכשיו כ־