עמוס ירקוני / דני דור
89 | מפקד, מחנך, אוהב אדם וארצו
במגורי הבנות בפיקוד, שהיו תמיד מחוץ לתחום. באחת הפעמים המשטרה הצבאית תפסה אותנו והגיעה תלונה לעמוס, שכעס מאוד - לא על זה שהיינו במגורי הבנות, אלא על זה שנתפסנו... עמוס היה מסתנן־על ולא נתן שיתפסו אותו. מבחינתו, למילה 'מסתנן' היה ערך. זה אחד שמצליח לעבור גבולות בלי להיתפס. יום אחד הוא נתן לי משימה: לעבור את הגבול לרצועת עזה ולחדור משם בחזרה לשטח ישראל, כדי שבסיור הבוקר יגלו את העקבות שלי ויתחיל מרדף. הוא רצה לתרגל את הגששים. עשיתי את זה טוב ולקח זמן עד שעלו עלי. מאז עמוס החליט שהשם שלי יהיה 'המסתנן'. בעיניו זה היה סוג של ציון לשבח. 'תביאו לי את המסתנן', הוא תמיד אמר והטיל עלי משימות דומות". ■ ■ ■ כדרכה של כל יחידה שהוקמה יש מאין, חבלי הלידה של שקד לא היו קלים, אבל הקשיים לא הפריעו לעמוס להוביל אותה בכיוון הנכון. מהרגע הראשון השטח היה המגרש הביתי שלו. הסייר המיומן ידע להסביר על מפה איך נראה מקום שמעולם לא היה בו. ביני תלמי, עוד קיבוצניק מ"נערי ירקוני", מפקד פלוגה בשקד, ניהל תרגיל גדול בסיום אימון זחל"מים בנגב המערבי. "התרגיל המסכם היה בגשר הגדול של נחל פטיש, במקום שבו נמצא היום פארק שקד. תכננו תרגיל עם הרבה אש חיה. לפני שהוא התחיל, עמוס קרא לי אליו למשרד וביקש שאראה לו איך אני מתכוון לנהל אותו. הראיתי לו את התרשים, מה מתוכנן, איך נבצע, איזה כוח יבוא מימין ואיזה משמאל. עמוס בחן את התרשים והתחיל לצייר עליו את פני השטח. איפה יש שיח, איפה יש עץ, איפה הגבעה. כאילו השטח אצלו בראש. זה הדהים אותי. אני הייתי שם שלוש פעמים בימים הקודמים, ועמוס, מהמשרד, הטמיע את השטח בראש שלו". יהודה וידן, שהיה קצין ביחידה: "עמוס היה אבא של כולנו. הוא לימד אותנו הכול - השדות, ההתמצאות, ללכת על פי מפה,
Made with FlippingBook flipbook maker