עמוס ירקוני / דני דור
עמוס ירקוני | 90
לגלות סימנים ולהבין מה משמעותם, איך להתגבר על ניסיונות של המסתננים לטשטש עקבות. ממנו למדנו את כל התורה. עמוס רצה ללמד ורצה שאנחנו נלמד. היו המון תרגולים. מישהו היה משאיר עקבות בשטח, פונה ימינה ושמאלה ומטשטש את עקבותיו, והיינו צריכים ללכת אחריו. למדנו גם איך לטשטש עקבות בעזרת ענף, איך לעבור מים בלי שמישהו ישים לב, לזהות עקבות על כביש או על דרך עפר מהודקת. תורה שלמה שלמדנו מהמורה הכי טוב שיש – עמוס". יואש מור: "בכל מה שקשור לגישוש, עמוס ידע הכול גם בלי להסתכל על העקבות. ידע מי האנשים, מה הם באו לעשות, איפה יעשו הפסקה ואם יחזרו לגבול או שימשיכו קדימה. אנחנו היינו כמו ילדים. כל כך התלהבנו, כל כך רצינו לנסות לעשות את הדברים בעצמנו ולהראות לו שזה לא כל כך מסובך, אבל איפה, לא עזר לנו..." גרשון וילן: "שדאות הייתה המומחיות שלו. הוא הכיר את השטח גם בלי להיות שם. הכיר את בעלי החיים והכיר הכי טוב את הראש של אלה שרדפנו אחריהם. לפעמים חשבנו שהוא מנחש, אבל מהר מאוד הבנו שאין כאן ניחושים. הכול היה ידע מדהים. נסענו פעם בשטח, ועמוס עצר את הרכב, הוריד את כולנו ושאל מה אנחנו רואים. ראינו עקבות של שני אנשים על הדרך. 'נכון, אבל מה זה אומר?' לא ידענו, ומיד קיבלנו שיעור: 'אתם רואים את הקטע הזה? הלכו כאן שניים. אחד עם תרמיל על הגב. למה? כי רואים שיש מקום אחד שהעקבות פחות בולטים ולידו עקבות יותר עמוקים. אלה העקבות של זה עם התרמיל'. אנחנו כמובן לא הבחנו בהבדל. אבל זה היה עמוס, עם היכולות האלה. במקרה אחר הלכנו על עקבות ואחרי קילומטר בערך מצאנו כמה דברים שמישהו השאיר בשטח. עמוס אמר לי שהאיש שלנו הוא שלימזל גדול, כל הזמן נופלים לו דברים, ועוד כמה קילומטרים כבר לא יהיה לו כוח. ובאמת, אחרי חמישה קילומטרים מצאנו את האיש ישן מתחת לשיח קטן, בדיוק כמו שעמוס אמר. זה לא רק
Made with FlippingBook flipbook maker