עמוס ירקוני / דני דור

עמוס ירקוני | 96

ולחיילים, אבל כאמור, לא ה"שאריות". הוא קיבל אישור להיפגש עם קצינים ולוחמים בחטיבה ולנסות לשכנע אותם לעבור לשקד. אחרי ההצלחה עם ניסן שירן, הוא המשיך באותה דרך: הגיע לקורס קצינים, ראיין עשרה קצינים ובחר שניים. בפעם השנייה אלה היו אליעזר רם מגברעם, שבא מהצנחנים, ושייקה ארז משפיים, שבא מגולני. שניהם ביקשו אישור לעבור לשקד ולאחר כמה שבועות קיבלו תשובה חיובית. אליעזר רם: "היינו לקראת סיום הקורס. סטרליץ אסף כמה צוערים וסיפר לנו על מרדפים, גמלים, סיורים ותפיסות של אנשי מודיעין וקומנדו מצרים שחצו את הגבול. באותו זמן כמעט לא הייתה פעילות מבצעית בצנחנים, והחלטתי להתנדב לעבור ליחידה החדשה. היו עוד כמה שרצו להצטרף, אבל סטרליץ בחר רק בי ובשייקה ארז. הוא החליט שאנחנו מתאימים יותר מאחרים ליחידה". , וכשעמד לסיים קורס קצינים, 1958 ארז התגייס לגולני ב־ נשלח לפגוש את סטרליץ. "אמרו לי שבאחד החדרים יושב בחור גבוה, קצין, עם זקן גדול, ואני צריך לפגוש אותו. שמעתי על היחידה והייתה לי תחושה שזה משהו שיכול להתאים לי. לא רציתי לחזור לגולני, בעיקר בגלל המנטליות. רציתי משהו אחר. מה ששמעתי מדב סטרליץ התאים לי מאוד. הגעתי לשקד וכבר לאחר יומיים שלחו אותי לסיור הראשון שלי עם גשש, מפקד וארבעה לוחמים". המפגש הראשון של שייקה עם עמוס, בדומה למפגשים של , 40 רבים אחרים שהגיעו ליחידה איתו, היה מרשים. הגבר בן ה־ . שייקה 21 ללא הדרגות, לחץ בחום את ידו של הבחור בן ה־ הרגיש מיד שלא טעה בהחלטתו לעזוב את גולני. "עשיתי הרבה דברים בצבא, הרבה תפקידים, אבל מכל הקצינים שפגשתי, לא היה אחד כמו עמוס. הייתה לו כריזמה מיוחדת. מעולם לא שמעתי אותו צועק, מעולם לא שמעתי אותו מרים את הקול. מספיק שהוא אמר – והדברים נעשו. אני הערצתי אותו ולא הייתי היחיד שחש