בשבילי הבית - עלון מספר 100

4.10.2021

אבא, אין מספיק מילים שיוכלו לתאר איזה אבא משמעותי היית בשבילי.

סבא, תראה כמה אנשים הגיעו לחלוק לך כבוד אחרון. אני לא כל כך יודעת איך כותבים הספד, מעולם לא חוויתי פרידה מאדם קרוב ולא הייתי מאמינה שאתה תהיה הראשון. סבא אריה, הבן אדם שהיה אמור לקבור את כולנו. אני רוצה להגיד לך תודה, תודה על הילדות, הסיבובים על המשאית והמלגזה, הארוחות בשבת בבוקר איתך ועם סבתא, תודה על הנסיעות, כל פעם שלא היה לי איך להגיע או לחזור ממקום, ידעתי שאני מתקשרת אלייך וישר אתה אומר ״בטח חמודה, באיזה שעה לבוא? כמה תיקים הבאת הפעם״ בתקופת קורונה אמרת לי שאתה אוהב להסיע אותי כי זאת סיבה בשבילך לצאת מהבית. היית מסיע אותי בכל הארץ מצפון עד דרום, רק שאני לא אסע באוטובוסים. לפני שלושה שבועות, דיברתי איתך ועם סבתא והבטחתם לי שיסתיים כל הדבר הזה ותחזור מהבית חולים, אנחנו נלך לאיקאה ותקנו לי שידה לחדר. אז שידה כבר לא תהיה, וגם אתה לא תהיה. אנחנו עדיין לא הבנו שבאמת נגמר, שלא תחזור יותר. כנראה שהיית אומר לנו עכשיו ״אוי עליי אתם בוכים?״. את השמחת חיים שלך ואת האופטימיות שלך גם לנו הצעירים אין, גם כשכאב לך, התאמצת לא לה ו ראות לנו את זה, כי סבא הוא חזק, לא נשבר. עד הימים האחרונים נלחמת- כמו אריה. בשישי האחרון שנים אתה רק עובד, הגיע הזמן שלך לנוח, 83 ראיתי אותך בפעם האחרונה, סוף סוף נחת, כמעט השארת חותם בקיבוץ, בעבודה ובכל מקום שהגעת אליו. אריה מאייר הסבא של כולם. אני בטוחה שהיית רוצה שעכשיו נרקוד ונצחק, תהיה בטוח שאנחנו מנסים לחייך בשבילך. אתמול נשמת את הנ ו שימות האחרונות שלך, כשאתה מוקף בילדים שלך. אנחנו בטוחים שתשמור עלינו מלמעלה (ואנחנו (גיא) א שומרים על סבתא אל תדאג). אוהבת המון ותודה על הכל ולביא... איזה שאלות קשות שאל אותי הבוקר. כמה אהב אותך ודאג לך ואתה אותו בחזרה. אבא אנחנו כל-כך אוהבים אותך וכבר מתגעגעים. תודה לך שגם ברגעי הסוף גרמת לנו לצחוק. מבטיחים לשמור טוב טוב על אמא. ממני, בת הזקונים שלך, שנהגת להציג תמיד, כששאלו אם זו הקטנה שלך, אמרת: "זו הנכדה שעשיתי לבד" שלום אבא, נתגעגע לפים פדים פם פם. גם כילדה, גם כשהתבגרתי, וגם שהייתי כבר נשואה ואמא - תמיד דאגת, ארגנת, סידרת. פה תיקון בבית, שם הסעה, תיקון פנצ'ר באופנים, העברות בתים וחפצים, בייביסיטר בלי סוף וארוחות ערב מפנקות. אני לא אשכח את הפעם האשונה כשחזרתי מהצבא עם מדים ונשק ואתה באת לאסוף אותי מצומת פלוגות, וכשראית אותי, כמה התלהבת וכמה היית גאה. אבא, היית אדם טוב כל-כך! ישר כמו פלס, צנוע, עניו, פשוט, הגון, חרוץ, טוב לב, אכפתי, מצחיק כל-כך ואופטימי חסר תקנה, אדם של עבודת כפיים עם לב של זהב. הייתה לי הזכות לרשת ממך את ההומור, את החיוביות והאופטימיות ואת הקבלה וההסתכלות על כל אדם באשר הוא, אדם, בלי לקטלג. תודה על כך. אבא, בגלל ריבוי הבדיקות בשנים האחרונות היתה לי הזכות לבלות במחיצתך הרבה. נסענו, דברנו, צחקנו, הכנו סנדוויצים מפנקים אחד לשני...ואני כ"כ שמחה שאמרתי לך גם בחייך . תודה על הערכים שהקנית לי, ושאני כ"כ אוהבת אותך וכמה שאתה ואמא אוהבים, מכבדים ודואגים אחד לשני. ואיך לא אזכיר איזה סבא היית - פעיל, נוכח, נערץ, דואג, מצחיק, מפנק ואהוב. איך כל הנכדים התפרקו אתמול (מגדולה ועד קטן) לשמע הבשורה...

15

2021 בנובמבר 5

א' בכסלו תשפ"ב

"בשבילי"