בשבילי הבית - עלון מספר 126
"צעירים התחילו לחזור, ודרשו גם את ההפרדה בין הקולקטיב לפרט ולמשפחה, וזה יצר איזון מאוד מיוחד. קהילה חזקה יחד עם יותר מקום לאינדיבידואל. זה אפשר לאנשים בדור המבוגר לא להיות לבד"
השנים האחרונות הייתה התחדשות 20 , שבמהלכו עזבו רבים, ב- 80 אחרי המשבר בקיבוצים בשנות ה- משמעותית של הקיבוצים, ובעשור האחרון הקיבוצים התאוששו, גם דמוגרפית וגם כלכלית. בעוטף ספציפית, יש לא מעט קיבוצים שיתופיים שאינם מופרטים, או מופרטים חלקית, וגם הקיבוצים המתחדשים בעוטף שמרו בקנאות על הקהילתיות, והחליטו במודע גם להתרחב ולהתחדש סביב הקשיים הייחודיים בהתמודדות שלהם עם המציאות הביטחונית. "צעירים התחילו לחזור, ודרשו גם את ההפרדה בין הקולקטיב לפרט ולמשפחה, וזה יצר איזון מאוד מיוחד. קהילה חזקה יחד עם יותר מקום לאינדיבידואל. זה אפשר לאנשים בדור המבוגר לא להיות לבד, ולהיות מוקפים בקהילה במשפחות שלהם. נוצרו קשרים חדשים שההיסטוריה לא הכירה, בין סבים וסבתות לדור הצעיר". וזה, לדבריה, העצים עוד יותר את הקשר שלהן לקהילה, ואת היותן חלק חי ופעיל ממנה. "פתאום עושים לקיבוצניקים אידיאליזציה. זה גם דבר לא נכון" למרות הכול, לפוגל-ביז'אוי יש גם ביקורת על היחס הנוכחי לקיבוצים, שזכו להכרה מחודשת לאחר האסון האדיר שהמיט החמאס על קיבוצי העוטף. "מהמקום שירקו עליהם, זרקו עליהם את כל בעיות החברה הישראלית, קראו להם פריווילגים, פתאום עושים לקיבוצניקים אידיאליזציה. זה גם דבר לא נכון. השביל של המציאות האנושית הוא מורכב. "יש גם היבטים מכוערים ובעייתיים בהיסטוריה ובהוויה של קיבוצים, כמו בכל קהילה. היחס לעיירות הפיתוח, היחס לנדל"ן, גזענות, תקנוניות, אכזריות חברתית, הפרטה ועוד הרבה מאוד דברים. גם אלה הם חלק מהסיפור. ולמרות זאת, לקיבוץ יש המון כוח, וההיסטוריה הקיבוצית היא היסטוריה מדהימה. זה לא אומר שלא צריך לתקן את כל אלה ולא צריך למתוח ביקורת, אבל לא צריך רק להאדיר. צריך לדעת לאחוז בשני הדברים יחד".
תודה רבה לנירית ליפשיץ שהביאה לידיעתנו את המאמר המעניין!
טיול ותיקים ברח' הנביאים בירושלים - בהדרכת יואב בילר
13
2024 בינואר 5
כ"ד בטבת תשפ"ד
) 126 "בשבילי-הבית" (
Made with FlippingBook Digital Proposal Maker