בית בונים בשנים, סיפורי חברים - קיבוץ בית גוברין
יצאתי לקורס בריאות הנפש לאחיות. ולאחר מספר שנים למדתי בקורס בריאות 1974 בשנת הקהילה ב"בן גוריון". הקורס היה מיוחד לאחיותמקיבוציםשבאחריותן היתה הקהילה מבחינת בריאות הגוף והנפש. הגישה היתה שונה מהיום. אז עשינו באופן טבעי מה שהיום אחיות לא מורשות לעשות. בעקבות הקורס עשיתי סדר חדש בתיקיות האישיות של כל החברים. כבר אז חיפשתי איך להשיג תיעוד רפואי מלא לכל חבר, מה שהיום מובן מאליו. שעות. מקרה שהיה להמחשת 24 האחריות שלנו, האחיות, היתה מוחלטת. היינו זמינות הדבר - הייתי בבית רק עם חלוק, אפילו לא לבושה, ופעוטה הוכשה ע"י נחש. קראו לי ויצאתי ככה מהבית. נסענו ל"קפלן" עם החלוק, הנחש והילדה. לשמחתנו הסתיים הסיפור בטוב. כל רגע הייתי לשרות הציבור. אין ספק שעבודה רצופה בתנאים כאלה שוחקת מאוד.
מרפאת שיניים
- את הקמת מרפאת השיניים יזמה בעיקר רחל ריקליס. הסייעת הראשונה הייתה רוחל'ה רובי חן. המרפאה ומרפאת השיניים היו במבנה שהיום המספרה והקוסמטיקה. אחרי כן נכנסה אבריל, שהיה לה מעט ניסיון מהיותה מזכירה רפואית במרפאת שיניים באנגליה, ואחריה ורד הרדי. בינתיים נבנה הבית החדש למרפאות. ורד לא אהבה את העבודה הזו ושכנעה אותי להיכנס במקומה. בתחילה היה לי קשה ולא ממש התלהבתי מהתפקיד. הייתי צריכה למצוא רופא שיניים שיבוא לעבוד כאן וממש לא ידעתי איך עושים זאת. הרופא שהתחיל לעבוד איתי סייע לי להחליט לצאת ללמוד את המקצוע, ואכן, מצאתי קורס מתאים ובמשך שנתיים למדתי יומיים בשבוע. מרפאת השיניים היתה פתוחה יום בשבוע, ובנוסף מספר ימים בכל חודש
בהם היה מגיע לכאן אורטודנט, שהגיע ביוזמתי. אם נשארו לי עוד ימים או שעות להשלים, כפי שהיה מקובל, עזרתי במחסן. אחרי הקורס הבנתי שתפקידי כסייעת לדאוג שהילדים יגיעו לביקורת באופן קבוע, ליצור אוירה נעימה, שיבואו ללא פחד, ולדאוג גם לרפואה מונעת אצל המבוגרים. ראיתי בזה יעוד ואהבתי מאוד את העבודה. במשך השנים השתתפנו במחקרים מטעם "הדסה", ודאגתי לקבל הרבה מברשות ומשחות שיניים, שאוכל לחלק גם לחברים שלא השתתפו במחקר. רכשתי ניסיון, הצלחתי להביא למרפאה רופאים מהמעלה הראשונה, עבדו אצלנו כירורג מומחה, אורתודנט, מומחה לילדים, מומחה לטיפולי שורש.
109
Made with FlippingBook Annual report