בית בונים בשנים, סיפורי חברים - קיבוץ בית גוברין
- כשנולדו ילדי הכנתי להם תחפושות לפי בקשתם. אני יודעת לתפור וחשבתי שמגיע דורית תחפושות יפות גם לילדים שאמהותיהם לא מוכשרות כמוני בתחום הזה. מאחר ועבדתי קצת במתפרה הוסכם שלקראת פורים אתפור ואכין תחפושות לכל ילדי הקיבוץ שירצו. כסף לא היה וכמובן לא היה כמעט לחלוטין הנוהג של קניית תחפושות מוכנות. אספתי בגדים מיוחדים שאנשים ויתרו עליהם, קניתי מעט בדים הכרחיים והזמנתי את הילדים להגיד מה הם רוצים ולראות איך לעשות זאת. למשל, הכנתי תחפושת של דובי מהפרווה הפנימית של מעילים שכבר יצאו משימוש. אין ספק שהיו הרבה יצירתיות ודמיון בהכנת התחפושות. התחלתי לאסוף ולשמור את הבגדים והתחפושות והקמתי את מחסן התחפושות שעבר לעדנה עם השינוי. אהבתי מאוד את העיסוק הזה והשקעתי שעות עבודה רבות כל שנה לקראת פורים.
מכבסה
- זמן מסוים עבדתי במכבסה. היתה מכונת כביסה ואחר כך תלינו את הכביסה ליבוש נעמי על חבלים שהיו מתוחים על גלגילות. תולים שני בגדים ומסיעים את החבל עד שהתמלא. מכונת ייבוש עוד לא היתה. את החולצות של הבחורים היינו משרות בקערות ומשפשפות את הצווארונים ביד. - במשך השנים עבדתי בחדר האוכל, מחסן ילדים, ובסוף נכנסתי למכבסה. התחלתי יוספה במכבסה הישנה. היתה לנו מכונת כביסה אחת, מסחטה אחת ומיבש אחד. העברנו את הכביסה הרטובה למסחטה, עבודה קשה מאוד, ומשם למייבש. המחסן היה במשרדים של היום, בחדר הנה"ח. כל יום היה מסע עגלות עם כביסה נקייה מהמכבסה למחסן. המדרכה הייתה מלאה מהמורות וכל הדרך שמרנו שהעגלות לא יתהפכו. במוצאי שבת היו החברים מביאים את הכביסה המלוכלכת למכבסה. היו חמישה תאים וכל
אחד חילק את הכביסה שלו לפי הכתוב - בגדי עבודה, שקיות לבנים וגרביים, כלי מיטה ומגבות, בגדים צבעוניים ובגדים כהים. את בגדי הילדים כיבסנו לחוד. בבוקר מוקדם היה החצרן אוסף את שקי הכביסה מכל בתי הילדים. אני עוד זוכרת איך חיכיתי כל בוקר שהוא כבר יגיע ואוכל להתחיל את היום. את כביסת הילדים הנקייה חילקנו חזרה לשקים והחצרן פיזר את השקים בין הבתים.
111
Made with FlippingBook Annual report