בית בונים בשנים, סיפורי חברים - קיבוץ בית גוברין

אני לא הסכמתי להסדר והייתי באה כל לילה להניק אותו. למיטב זכרוני גם עם יעל, בשנת , נהגתי בדרך זו. עברו עוד כמה שנים, התקדמנו מעט, והתינוק ישן בחדר ההורים 1965 שלושה חודשים ומגיל שישה שבועות היה ביום בבית התינוקות, כשהאמהות חזרו לעבוד ארבע ש'. אז כל החברות לאחר לידה נתנו תורנות של שלושה חודשים בניקוי השירותים והמקלחת הציבורית. התקדמנו עוד והתינוק היה בבית עם אמא שלושה חודשים ונשאר לישון בחדר עד גיל חצי שנה. אחר כך כבר הגיע עידן הלינה המשפחתית והיום, לאחר השינוי, מחליטה כל משפחה מתי להכניס את התינוק למערכת החינוך, במידה ויש בית תינוקות. בשנים הראשונות היתה הוראה מהמרפאה שלא יוצאים עם התינוק לנסיעות מחוץ לקיבוץ עד גיל שנה והקפדנו על זה. אחר כך חל איסור היציאה מהקיבוץ רק עד גיל שישה שבועות. היום זה נשמע ממש הזוי.

- כשאבי נולד הוא יועד לקבוצה של חגית רגולר. לפי הנוהג אצלנו היתה המטפלת רותי המיועדת לקבל את התינוק באה לעזור לאמא בשישה השבועות שהוא איתה בבית. חגית הגיעה אלי כל יום ועזרה לי מאוד.

נולדה ביתנו הבכורה גלית. ביקשתי מאיציק שיכין מיטת תינוקות 1968 - בספטמבר רחל ב. בבית כי אני לא מתכוונת להכניס את הילדה שלי לבית תינוקות. עשו לי בירורים בועדת חינוך שבועות. בזאת לא תמו חילוקי הדעות שלי עם ועדות 6 אבל לא ויתרתי והיא היתה איתי בבית החינוך אבל דין הקבוצה כמעט תמיד היה חזק ממני.

- היו כאן שישה ילדים בגיל גן. דליה ו. כל יום נסענו לגן בנתיב הל"ה. לאחר זמן שיפצו את הגן בנתיב הל"ה ולא יכולנו להשאר שם. החלטנו לפתוח גן בבית גוברין. בית שושן היה בית הילדים היחיד בקיבוץ ושם פתחנו את הגן. ליד הגן הקמנו פינת חי קטנה, בעזרתו הרבה של דני ורדון. כשהתפנה ביתהרופא עברנו לשם וזה כבר היה גן של ממש. בפינת החי היו יותר בעלי חיים מאשר ילדים בגן והיה אושר גדול. אני הגננת, עוד מטפלת ושישה ילדים שמחים.

. אני חושבת + - לפעמים עבדתי גם ב"גמולון" - פעוטון לקטנים שרק נגמלו, גיל שנה דורית שהשם הגיע מגבעת ברנר.

118