בית בונים בשנים, סיפורי חברים - קיבוץ בית גוברין

ז"ל סיפורם של דן ודליה קרן

בקיבוץ שריד. אני בכורה ויש לי שתי אחיות, ניצה ומירי. 1937

נולדתי בשנת מספרת דליה: הורי עלו ארצה כציונים והגיעו לקיבוץ שריד.

אחרי בית הספר התגייסתי לחיל כללי. הייתי משק"ית ח"ן ואחר כך פקידה. כשהשתחררתי מהצבא חזרתי לשריד. בשנות בית הספר עבדתי בדיר, וכשחזרתי מהצבא נתבקשתי לחזור לעבודה בדיר. הרעיון לא מצא חן בעיני, ותכננתי לעזוב את הקיבוץ ברגע שאוכל. מהדיר הצלחתי להיחלץ, אבל התכנית לעזוב נשארה בליבי. כבר אז התחלתי לעשות עבודות יד. ביקשתי ללמוד הוראת מלאכת יד, ולא אישרו לי. זה חיזק בי את הרצון לעזוב. יצאתי עם חברה לחופש באילת. התארחנו ב"פלוגה המקובצת" שישבה באום 1958 בקיץ רשרש, היא אילת. פגשתי שם את דן, בחור צעיר ויפה מגבעת חיים. הוא הזמין אותי לטיול בשפת הים, בבוקר, לא בלילה... אני סיפרתי על עצמי, והוא סיפר עליו ועל משפחתו. החברה ואני נשארנו שם ארבעה ימים, ושמנו פעמינו חזרה לצפון בטרמפים. באמצע הדרך חשתי געגועים לבחור שהכרתי, ובהחלטה של רגע, עשיתי אחורה פנה, וחזרתי לאילת. נשארתי שם עוד יומיים וחזרתי הביתה. טלפונים לא היו לנו, אז כתבנו מכתבים (מכתב זה אימייל או אס.אמ.אס על ניר, בתוך מעטפה עם בול שמגיע לנמען). יום אחד הודיע לי דן שהוא בא לשריד. וכמקובל באותם ימים, החברה איתה גרתי פינתה לנו את החדר. עבר זמן, הקשר נמשך, ויום אחד גיליתי שאני בהריון. החלטנו להתחתן. החופה היתה אצל הרב בכפר הרו"אה, ואחר כך מסיבה בגבעת חיים ומסיבה גדולה בשריד. בחתונה לבשתי חולצה לבנה עם שרוול ארוך וחצאית אפורה. בשומר הצעיר היתה התנגדות לסמלים דתיים, כמו שמלה לבנה בחתונה... הצטרפתי לדן, ל"פלוגה המקובצת" באילת. אחרי שלושה חודשים, הייתי כבר בחודש שישי והיה לי קשה. החום והיובש הציקו לי מאוד. הודעתי לדן שמספיק עם אום רשרש ואנחנו הגענו לגבעת חיים. המשפחה של דן קיבלה אותי מאוד יפה. 1959 חוזרים צפונה. וכך, בשנת לקראת הלידה החלטתי לעבור לשריד, הרגשתי שם יותר בבית. דן בא בשבתות. נולד אופיר. 1963 נולדה כרמית, וחזרנו איתה לגבעת חיים. בשנת 5.9.1959 - בתאריך ה שוב ביקשתי ללמוד הוראת מלאכת יד, וגם מגבעת חיים לא קיבלתי אישור. אבל למדתי בחוג קרמיקה בתל אביב. יום אחד חליתי. תקופה ארוכה היתה התדרדרות קשה במצבי הבריאותי. הציעו לנו לשנות משמעותית את חיינו כדי ליצור אווירת החלמה, והחלטנו לצאת, כמשפחה .1966 מגויסת, לבית גוברין. השנה בגבעת חיים עבדתי בבתי ילדים, וכשהגעתי לכאן נכנסתי לעבוד בבית התינוקות. השתדלתי לא להיכנע לחולשת הגוף ולהיות בסדר. דן עבד במוסך. אחרי זמן מה עבר לעבוד ב"בניין", , למיטב זכרוני, נפתח 1984 עם מוקי פלג. "בניין" קראנו אז לתחזוקה ושיפוץ הבתים. בשנת פרויקט בנית חדר האוכל החדש ודן היה שותף עם צוות הבניין. בשבתות היה מטייל הרבה באזור המערות. כשהוחלט להקים שם גן לאומי, התקבל לעבודה

43