בית בונים בשנים, סיפורי חברים - קיבוץ בית גוברין

סיפורם של חיים וציפה מיכאלי

נולדתי ביגור, לאבא משה זילברמן ואמא בלומה ביקמן. הורי הכירו כבר ציפה מספרת: והגיע ליגור. חברים מספרים שחיכה 1934 בפולין בבית הספר. אבא עלה לארץ בשנת שנתיים לאמא, בנאמנות רבה, עד שהגיעה גם היא ליגור. ככל שידוע לי הם לא התחתנו, היו זוג מודרני. יש לי אח גדול, איתן, ועוד שתי אחיות צעירות ממני זהבה ואריאלה. גדלתי ביגור, היתה לי ילדות מאושרת, והסתדרתי מצוין עם הלינה המשותפת. הייתי מאוד חברותית, וכבר אז לא כל כך בריאה. חיים, בנם היחיד של אביגיל ואריה מיכאלי, נולד וגדל ביגור. למרות שמטעמי בריאות נאסר על אימו להרות וללדת, התעקשו, וזכו בילד, לו קראו חיים, כביטוי לשלמות חייהם יחד איתו. חיים היה תלמיד וספורטאי מצטיין וגם "חתיך" אמיתי. הוא אהב מאוד את תנועת הנוער שלנו, חטיבת בני הקיבוץ בנוער העובד - "החטיבה", והיה פעיל בהדרכה. כשגדלנו היו חברינו לבית הספר מנסים לנחש במי יבחר חיים כחברה. היה ברור שזו שיבחר בה מיד תסכים, ואני זכיתי בו. הקשר שלנו התחיל כשאני בי"א וחיים בי"ב. היינו בקייטנה בכפר ויתקין וחיים הזמין אותי לשייט לילי בנחל אלכסנדר. מאז היינו יחד. חיים סיים את ביה"ס ורצה ללכת לקורס טייס. כבן יחד נדרשה לשם כך חתימת ההורים, והם סרבו להרשות זאת. כך הגיע לנח"ל, למחלקת בני משקים, והמשיך לקצונה. אחרי קורס קצינים נשאר להדריך בבה"ד אחד עד השחרור. אני התגייסתי אחרי שנה, והייתי סמלת מבצעים בחטיבת גולני. כשחיים היה בקורס קצינים נפטרה אמא שלו. שנים הוא לא דיבר על אמו ורק כשהילדים התחילו לשאול על סבתא, נפתח מעט. דווקא בשנים האחרונות נפתח יותר מבחינה רגשית. בזמן השרות הצבאי לא היה לנו חדר משותף, כשהיינו שנינו בסוף שבוע ביגור פינתה שותפתי את החדר לטובתנו או שפינה שותפו של חיים את החדר שלהם. כשהשתחררנו מהצבא התחתנו. החתונה היתה משותפת לנו ולאחי וחברתו, ונקבע התאריך . זמן רב לפני החתונה גיליתי שאני בהריון, אך לא ניתן לשנות את התאריך, וכך 3.11.1964 - חודשים לאחר החתונה. 5 נולד גלי, בננו הבכור ביגור עבדתי כמזכירה ב"לגין". כשנפתח גן חדש, הצטרפתי לצוות החינוכי בגן. חיים התחיל לעבוד בלול, עבר לייצור ב"לגין" ולאחר זמן קצר יצא לפעילות חברתית - היה מרכז "החטיבה", ואחר כך מרכז עבודה, ובתוקף תפקידו, חבר מזכירות. צריך להבין שביגור, קיבוץ גדול וותיק, אנשים צעירים לא הגיעו לתפקידים כאלה, וחיים שלי כן. ולמרותשהמלחמה 9 במלחמתששתהימיםהייתי בסוףההיריון השני. חייםהיהמ"מבחטיבה ליוני ילדתי. הלידה היתה מאוד קשה ומסכנת חיים. 19 - כבר הסתיימה, היה עוד במילואים. ב חמישה ימים חיפשו אחרי חיים עד שהגיעו אליו והוא הגיע אלי לבית החולים. לביתנו קראנו רוני, על שם הפסוק "רוני ושמחי בת ציון". בהיותו קצין שירת הרבה במילואים, והשתחרר בדרגת רב סרן. תפקידו האחרון בצבא היה מפקד פלוגה.

55