בית בונים בשנים, סיפורי חברים - קיבוץ בית גוברין

היתה ילדת חוץ בצובה וביקשה שיקבלו גם את אבי הקטן לקיבוץ, שם הוא גדל עד גיל שבע. . כשהיה 16 היא טיפלה בו והיתה המשפחה שלו יחד עם החבר שלה, לו נישאה, כשהיתה בת בן שבע עזבו את הקיבוץ ואבי חזר הביתה לאביו. הוא הצטרף לשלושה מאחיו שעוד היו בבית עם אבא. את התיכון "סיים" לפני י"ב והתחיל לעבוד בנגריה. כל מה שידע, למד תוך כדי עבודה. אחרי .22 הצבא חזר לעבוד בנגריה. כשהכרנו היה בן ועברנו לגור בבית אביו של אבי. במלחמת יום כיפור היה אבי 22.5.1973 התחתנו בתאריך בתעלה. חודשיים לא שמעתי ממנו ויום אחד הגיע הביתה איזה בחור מגולח, ובתחילה לא הכרתי אותו, כי לאבי שלי היה תמיד זקן. כעבור מספר חודשים נכנסתי להריון ועברנו לגור אצל אבא שלי. ביולי נולד אורן, בננו הבכור ולא היתה מאושרת ממני. ביום הולדת שנה של אורן גיליתי כי אני שוב בהריון ורם נולד. לאחר לידתו עברנו לדירה משלנו בחולון. עד שרם היה בן שלוש לא עבדתי. הסתדרנו עם המשכורת של אבי, והכל היה בסדר. לי היה חשוב שיהיו לנו ארבעה קירות ורכב. אחרי כחמש שנים בהן הייתי בבית, החלטתי שמספיק לי ואני רוצה לחזור לעבוד. אבי עבד כנגר בכפר הנוער "יוהנה ז'בוטינסקי" וקיבלו אותי לעבודה שם כאם בית. עברנו לגור בכפר הנוער. היינו שם שלוש שנים. יום שבת אחד עשה אבי איזו עבודה בנגריה, מה שהיה בניגוד לכללי שמירת השבת במקום. מיד פיטרו אותו ואחר כך גם אותי. חזרנו לדירתנו בחולון והבנתי שלא מתאים לי יותר לחיות בעיר. מצאו חן בעיני החיים בכפר. אבי רצה קיבוץ, אני חששתי קצת ורציתי כפר נוער אחר, אבל אבי לא ויתר ופנינו לתק"מ. רצינו להגיע לקיבוץ ברמת הגולן. שבת אחת התארחנו אצל אחותו של אבי ופגשנו שם את דני והב, בנה, וחבריו מהגרעין. הם הציעו לנו לנסות את הקיבוץ שלהם - בית גוברין. החלטנו לנסות עם אפשרות להתחרט, אם לא ארגיש שם נוח. הגענו לבית גוברין. אני התחלתי לעבוד בבית ילדים עם יעל קנטי, ואבי 1982 בדצמבר הצטרף לנגריה. הילדים נקלטו והרגישו טוב וזה הקרין גם עלי, אם לילדים טוב - גם לי טוב. עבדתי עם יעל בפעוטון של גילאי שנתיים שלוש. בצד השני היה בית תינוקות ורציתי מאוד מאוד לעבוד עם התינוקות. כששמעתי שמתפנה שם מקום, מיהרתי למרכזת החינוך - דליה קרן - וביקשתי לקבל את בית התינוקות. לאחר התלבטות, עקב היותי חדשה בקיבוץ, הוחלט לתת לי הזדמנות והתחלתי את העבודה עם התינוקות. היתה לי שנה נפלאה. ההורים היו מרוצים וגם אני. בסוף אוגוסט נולדה רותם. הייתי מאוד מאושרת שיש לי בת. חצי שנה הייתי איתה בבית וכשנכנסה לבית התינוקות הייתי מאוד שלמה עם זה. לאחר מספר שנים שאבי עבד בנגריה, הוחלט שמוטי יכנס לנגרייה לשנה. אבי יצא והיה נהג המשאית של המפעל. הוא אהב את העבודה בנהגות, את הנסיעות בארץ אבל לא היה לו קל עם שעות העבודה הלא שגרתיות.

75