בית בונים בשנים, סיפורי חברים - קיבוץ בית גוברין
- בכיתה י"א היינו שבועיים בעזרה בבית גוברין. היה כאן רע מאוד. אמרתי לעצמי, שאם הגר יש מקום בו איני מוכנה לחיות בשום אופן, זה בית גוברין. כשחזרתי מהצבא היו כל בני כיתתי, שהם החברה שלי, עדיין בצבא והייתי מאוד לבד. מאחר וגבעת ברנר אימצה את בית גוברין נאמר לי שאם אני רוצה לצאת לשנה שלישית זה רק לבית גוברין. וכך, למרות התנגדותי הפנימית החזקה מאז כיתה י"א, החלטתי להגיע לבית גוברין. כשהגעתי היתה כאן קבוצה גדולה של בני גבעת ברנר ובכל זאת הרגשתי די אומללה. למחרת הגעתי היה לי יום התארגנות. הלכתי לאכול בחדר האוכל. לידנו התיישב בחור צעיר מגרעין "מרשה", חתיך עולמי ושתקן - רוני. בבית גוברין היו חיי חברה סוערים. צעירי גבעת ברנר, גרעין "מרשה" והצעירים בשנה שלישית היו חברה תוססת, די פרועה, ומלאת הורמונים...
- היינו בגבעת חיים. לאחר תקופה ארוכה בה הייתי חולה, הציעו לנו לשנות דליה קרן משמעותית את חיינו כדי ליצור אווירת החלמה, וכך החלטנו לצאת כמשפחה מגויסת לבית .1966 גוברין. השנה
- מהביקורים שלי בבית גוברין קיבלתי רושם מאוד רע מהקיבוץ. באתי מצובה, קיבוץ רובי גדול ומסודר, ופגשתי כאן אי סדר ורמת ארגון של היאחזות נח"ל. לא חשבתי שיש עתיד למקום כזה. לא אהבתי לבוא לבקר כאן והודעתי לחנן שאני לא מוכנה לגור בבית גוברין. .1966 לאחר הולדת יפעת, החליט חנן שאנחנו עוברים לבית גוברין וכך היה. הגענו בשנת
- בכיתה י"א הגעתי עם הכיתה לשבועיים עזרה לבית גוברין. היינו בדצמבר, היה המון דורית גשם, המון בוץ, ואפילו מדרכה מבית החטיבה לחדר האוכל לא היתה. הלכנו עם מגפיים. כל
הלילה היה האור דולק בחדר האוכל, החשמל סופק מגנראטור. בכיתה י"ב התארגן גרעין של בני קיבוצים מכל כיתות י"ב בקיבוץ המאוחד. החלטתי שנכון מאוד לעזור כך לקיבוץ צעיר או זעיר ואם דרך זו היא נכונה אז גם מחובתי לתרום להצלחתה. ואולי, ממרחק של שנים, זה גם התאים לי איך שהוא. היינו גרעין בנים ו'. לאחר שבמוסדות החליטו שאנחנו הולכים לבית גוברין
85
Made with FlippingBook Annual report