האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

אפידמיולוגיה של סרטן השד בישראל ד"ר ליטל קינן-בוקר המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות; בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה

מבוא סרטן השד הוא הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים בעולם במדינות מפותחות ומתפתחות כאחד. מדי שנה מאובחנים כמיליון וחצי מקרים חדשים (%05 מהם במדינות מתפתחות), וכחצי מיליון נשים (%85 מהן במדינות מתפתחות) נפטרות מהמחלה [1]. סרטן השד תוקף גם גברים, והיחס בין נשים חולות לגברים חולים הוא כ-1 ל-001. בסקירה זו אתמקד בנשים חולות סרטן השד. כיום ידועים מספר גורמי סיכון למחלה, ביניהם גיל מתקדם, היסטוריה משפחתית, ,) BRCA1/2, p53 קיום מוטציות ספציפיות ( תחלואת רקע (מחלת שד שפירה) וכן מאפיינים הורמונליים שונים כמו: הופעת ווסת ראשונה בגיל מוקדם, גיל מאוחר בחידלון הווסת, הריון ראשון (מלא) בגיל מאוחר, אי פוריות, אי ילודה או ילודה נמוכה, אי הנקה, חשיפה להורמונים חיצוניים (גלולות למניעת הריון, טיפול הורמונלי חלופי) השמנה, צריכה מוגברת של אלכוהול והימנעות מפעילות גופנית. עם זאת, אצל מרבית הנשים החולות קשה להצביע על גורמי סיכון ספציפיים[1]. גם בישראל סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים מכל קבוצות האוכלוסייה. הסיכון המצטבר לנשים בישראל לחלות בסרטן השד במהלך חייהן (עד גיל 09) הוא כ-%8.21 בקרב יהודיות וכ-%7 אצל ערביות. הנתונים המובאים בסקירה שלהלן מקורם ברישום הלאומי לסרטן, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות. היארעות סרטן השד בישראל המונח "היארעות" מתאר את מספר החולים בתקופת זמן מסוימת באוכלוסייה מוגדרת.

שיעורי ההיארעות מבטאים את הסיכון לחלות במחלה עבור פרטים באותה אוכלוסייה ובאותה תקופת זמן. בשנת 0102 אובחנו בישראל 784,4 נשים שחלו בסרטן השד, כאשר רובן, 630,4, אובחנו עם גידול חודרני, דהיינו, גידול שחרג מעבר לרקמה המקורית בה נוצר והתפשט לרקמות הסמוכות; מיעוטן, 154, אובחנו עם גידול לא חודרני, כלומר, גידול המוגבל לרקמה ממנה צמח. נתונים אלה יציבים למדי בישראל בשנים האחרונות; מדי שנה מאובחנות כ-005,4 נשים עם סרטן השד, כאשר היחס בין הגידולים החודרניים והגידולים הלא חודרניים נותר קבוע. היארעות סרטן חודרני של השד בישראל בקרב 630,4 החולות שאובחנו עם סרטן חודרני של השד בשנת 0102 בישראל 045,3 הן נשים יהודיות (%88), 703 הן נשים ערביות (%8) ו-981 "אחרות" (%4 ) הן נוצריות שאינן ערביות, וכאלה שאינן מסווגות על פי דתן ("אחרות"). לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההתפלגות הכללית של קבוצות אוכלוסייה אלה בישראל היא %5.57 יהודים, %5.02 ערבים

ו-%0.4 "אחרים", מה שמצביע על ייצוג-יתר של נשים יהודיות ועל תת ייצוג של נשים ערביות בקרב חולות סרטן השד. מכיוון שהתפלגות הגיל בקרב האוכלוסייה היהודית והערבית בישראל שונה וסרטן השד הנה מחלה תלוית גיל (אופיינית לקבוצת הגיל המבוגר יותר), יש צורך לנטרל את השפעת הגיל באמצעות תיקנון מתאים, על מנת שאפשר יהיה להשוות בין שיעורי התחלואה של קבוצות האוכלוסייה השונות בישראל. שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל (לפי אוכלוסיית העולם) של סרטן שד חודרני מוצגים עבור יהודיות וערביות בלבד, בשל המספר הנמוך של ה"אחרות". בין השנים 0102-6002 שיעורי ההיארעות נשארו יציבים הן ביהודיות והן בערביות; שיעורם בשנת 6002 היה 9.09 ו-4.65 ל-000,001 נשים יהודיות וערביות בהתאמה, ובשנת 0102 היו שיעורי ההיארעות מקבילים 6.19 ו-9.35 לכל 000,001 נשים בהתאמה. במהלך 13 השנים בין 0891 ל-0102 נצפתה מגמת עלייה בשיעורי ההיארעות של סרטן שד חודרני בקרב יהודיות, הבולטת בעיקר בתחילת שנות ה-09, עם השקתה של התכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן

תרשים מס.1: היארעות של סרטן שד חודרני בנשים בישראל לפי קבוצת אוכלוסיה, 0891-0102.

8